מדינת הגנרלים

א. זהירות - גנרלים

כשהבריטים היו צריכים תחליף למנהיגות, שדרדרה אותם למלחמת העולם השנייה, הם פנו לאזרח וינסטון צ'רצ'יל. כשהצרפתים היו צריכים מוצא מהמלחמה, שהסתבכה באלז'יריה - הם פנו לגנרל בדימוס שארל דה-גול. מבין שתי הדוגמאות מוצאת בעיניי הדוגמה הבריטית. יתר על כן, בארצות-הברית רק שניים-שלושה גנרלים (פרט לג'ורג' וושינגטון) נבחרו לנשיאים. אצלנו הדברים קצת שונים, ובעיקר, מהרגע שדוד בן-גוריון חיפש בתחילת שנות החמישים קבוצה, שתחליף את עסקני מפא"י ואת עסקני ההסתדרות, שהוא מאס בהם (לימים - בסוף 'פרשת לבון', הידועה כ'עסק-הביש', תמאס העסקונה בו, ותעיפו ממפא"י). עוד קודם לכן הפכה הקצונה לבת-היקירה של התנועה הציונית, כתחליף לבחורי הישיבה של הגלות. למרות אהדת בן-גוריון ותמריציו, חוץ ממשה דיין לא צמח בזמנו אף פוליטיקאי בקצונה; ודיין לא היה הצלחה מזהירה בפוליטיקה הישראלית. ובעצם, למה גנרלים אינם מסתגלים לפוליטיקה - לא רק אצלנו, אלא ברוב המדינות הדמוקרטיות? לדעתי, זה נובע מכך, שקצין בכיר בתום שירותו הארוך (לרוב - מנערותו) אינו רגיל לחברה האזרחית וחסרה לו השכלה מתאימה. הוא דג, שהוצא מן המים. גם בעסקים קצינים אינם הצלחה יוצאת מן הכלל. הרבה שנים אני חוקר ענייני צבא, ומתמחה ביחסי חברה-צבא. קומץ קוראיי יודעים, שבדרך כלל, איני מסתיר, שאין לי הרבה הערכה לגנרלים שלנו. לכן, אני תמה מאוד על ההערצה, שניבטת מהסקרים, לבני גנץ ולשותפו הטרי, משה בוגי יעלון. אומנם, שניהם פיקדו על יחידות למבצעים מיוחדים ועל החטיבה הסדירה של הצנחנים, אך הניסיון הזה אינו תורם מאומה לכישורי פלוני או אלמוני להיות שרים, או ראשי ממשלה. לאור ניסיוננו המר עם מרבית הגנרלים בפוליטיקה הישראלית, שלמרות תהילתם הצבאית, התגלו ככישלונות - ראוי להיזהר מגנרלים; ורצוי לא להכניסם לפוליטיקה הישראלית רק בזכות ברזליהם. גנרלים מתקבצים לא רק אצל גנץ. אורנה ברביבאי, שהייתה ראש אגף כוח-אדם (אכ"א) בצבא, הצטרפה ליש עתיד של יאיר לפיד (שאלעזר שטרן - עוד ראש אכ"א לשעבר - כבר נמצא לצדו) עם רם בן-ברק, שהיה בכיר ב'מוסד', ועם יואב סגלוביץ, שהיה ראש אגף החקירות במשטרה. והרשימה רק החלה, למרות שנראה, שהיצע הכסאות בכנסת הבאה די מוגבל. הליכוד צירף אליו את יואב גלנט, ולח"כים של המחנה הציוני הצטרף באחרונה משה מזרחי, גם הוא היה ראש אגף החקירות במשטרה.

ב. מכת מדינה

כדי להיות חקלאי בישראל, צריך להיאבק בטבע, במזיקים, במחלות, במחסור בעובדים, בקשיי מימון, בקשיים ביורוקרטיים ובשוק קשה, שסובל מגחמות. קושי עיקרי של חקלאי ישראל הנה הפשיעה החקלאית, המכה בהם. בשנת 2017 פתחה המשטרה רק 1,117 תיקים בגין עבירות חקלאיות. לעומת זאת, ארגון 'השומר החדש' מדווח, כי רק כמחצית מהאירועים מדווחים למשטרה. לדבריה, בשנת 2018 נעצרו יותר מ-140 חשודים בעבירות חקלאיות, והוגשו כ-200 כתבי אישום נגד חשודים שהיו מעורבים באירועי פשיעה חקלאית.

ג. הגנרל היה 'נער סירות'

בשנת 1980 היה לאפּ תֶה צ'אוּ פליט בן אחת-עשרה, 'נער סירות', שנמלט מוויטנאם לארצות-הברית - כשהוא יודע רק מלים ספורות באנגלית. כיום הוא ידוע כבריגדיר-ג'נרל לאפּתֶה פלוֹרה, סגן-מפקד פיקוד אפריקה של הצבא האמריקני ועוזר מפקד המשמר הלאומי של וירג'יניה. כשכבשה צפון ויטנאם את הדרום, נמלט לאפ תה, שהיה יתום מאביו, לג'ונגלים, והתמחה בהישרדות בהם, ואחר כך בסירות, שהבריחו אותו מארצו. לבסוף קלטה אותו ארצות-הברית. בעזרת כנסייה מתודיסטית בעיר רוֹאנוֹק בווירג'יניה, אומץ על-ידי משפחת פלורה ברואנק. כשבע שנים אחרי שהגיע לאמריקה, סיים לאפ תה צ'או תיכון, למד במכון הצבאי של וירג'יניה, והוסמך לקצונה וכבוגר במדעי החיים. בינתיים הגיעו לארצות-הברית אמו, כל בני משפחתו וגם תוּי, אשתו לעתיד. כיום הוא נשוי ואב לבת. בשנים 1991-1988 שירת פלורה כמפקד מחלקה בגדוד 1 של רג'ימנט החי"ר 116. מאז פיתח קריירה צבאית - עד שפיקד על הגדוד. במאי 2016 קודם פלורה לדרגת בריגדיר-ג'נרל. במהלך שירותו, הוצב שלוש פעמים מחוץ לארצות-הברית - בבוסניה, בקוסובו ובאפגניסטן. בכל ההצבות הללו נתקל בפליטים, וידע את תלאותיהם. כמו-כן, נשלח לסייע לצבא טג'יקיסטן. כאזרח, עוסק פלורה בפיתוח אמצעים לראיית-ליילה. על שמו רשומים כמה פטנטים על אמצעים לראיית-ליילה שפיתח.

ד. שנה מעוברת

חכמינו הכירו היטב את העולם וידעו מתמטיקה. לכן, יכלו לתכנן את לוח השנה העברי, כדי שחגינו יהיו קבועים, ולא ינדדו על פני לוח השנה. לתרגיל קוראים, "שנה מעוברת": כל תשע-עשרה שנה מוסיפים ללוח העברי שבעה חודשים בני שלושים יום - כמו החודש אדר א', הבא עלינו לטובה. כך, מיוצב הלוח, וחגינו נופלים תמיד באותה העונה - ראש-השנה, יום הכיפורים וסוכות בסתיו; פסח באביב; ושבועות בתחילת הקיץ. הבעיה נולדה מכך, שהשנה העברית נקבעת לפי הירח, ויש בה 354 ימים (שישה חודשים בני 29 יום ושישה חודשים בני שלושים יום). כידוע, בשנת שמש, שלפיה נקבע הלוח הגריגוריאני, הנוצרי, יש 365 ימים (שישה חודשים בני 31 יום, חמישה חודשים בני שלושים יום וחודש בן 29/28 יום). חישובים מסובכים, שעשו רבותינו, מנעו את הצורך לחזות במולד הירח (כמו באיסלאם כיום), ולוודא, שהעדים יגיעו לבית-הדין, וידברו אמת. הלוח העברי חושב, ונכתב - כולל שיטת העיבור, כנראה, באמצע המאה הרביעית לספירת הנוצרים, על-ידי האמורא הלל (השני) - נשיא ישראל, שהיה תוֹכן (אסטרונום) ידוע - בתגובה לפרעות של השלטון הרומאי בעקבות מרידות היהודים. חלוקת השנים למחזורים של תשע-עשרה שנה יצרה שבע שנים מעוברות - השלישית במחזור, השישית, השמינית, האחת-עשרה, הארבע-עשרה, השבע-עשרה והתשע-עשרה - שסימנן גו"ח אדז"ט. השנה היא ה'תשע"ט (5779) למנייננו. חלוקת המספר ל-19 נותנת, שהשנה הנה השנה השלישית (ג') במחזור 305 - כלומר, שנה מעוברת. אדר א' אינו אדר. כלומר, נחוג את פורים בי"'ד-ט"ו באדר ב'; וכל ימי ציון, שנועדים לאדר, מועתקים לאדר ב' - פרט לאזכרות, לפי מנהג אשכנז. לעומת זאת, "פורים קטן" הוא שמם של ימי פורים בחודש אדר א'. ההלכה קבעה, שהחג ייחגג באדר ב', אך נהוגים בפורים קטן כמה מנהגי שמחה.