איפה היה הימין כשהשמאל הקים את הבית הלאומי

מערכת הדה-לגיטימציה שהימין מנהל נגד השמאל זוהי שערורייה ממדרגה ראשונה. אצל הימין הפכו את השמאל למושג נרדף לבגידה. הימין מתעלם במתכוון מההבדלים בתוך השמאל וכורך את שניהם בחבילה אחת. מה שהימין עושה זה שיכתוב של ההיסטוריה. השמאל הציוני הוא זה שהקים את הבית לאומי בארץ בתקופת המנדט. איפה היה הימין "הפטריוטי" כשהשמאל הציוני הקים את הבית הלאומי (השמאל הציוני הוא זה שהקים את המדינה אבל זהו נושא למאמר נפרד)?

והרי רק מספר פרטים על המפעל הציוני של השמאל הציוני בתקופת המנדט:

התפתחות הבית הלאומי

ההיסטוריון יעקב שביט קבע שתוך כ-30 שנה הקים היישוב היהודי חברה לאומית מגובשת ומודרנית. את המפעל הזה בנה השמאל הציוני. העלייה השנייה וחלק מהשלישית והחמישית היו מורכבות מעולים - חלוצים, אנשי תנועות נוער חלוציות של השמאל הציוני. ההיסטוריונים מסכימים ביניהם שההתיישבות החקלאית היא שקבעה את מפת הבית הלאומי וגבולותיו והקימה את התשתית החקלאית. הקיבוצים קבעו את מפת הארץ, והמושבים תרמו להגדלת האוכלוסייה החקלאית ולתשתית החקלאית. שתי התנועות הללו, התנועה הקיבוצית ותנועת המושבים היו תנועות של השמאל הציוני. האוכלוסייה החקלאית מנתה 176 קיבוצים, עם אוכלוסייה של 28,000 נפש ו-63 מושבים עם אוכלוסייה של 8,000 נפש. אבל, התפקיד שתנועות אלה מילאו היה מעל ומעבר למספר חבריהם. למרות ההגבלות של "חוק הקרקעות" המנדטורי הצליחה ההנהגה של השמאל הציוני להגדיל את מפת היישובים:

בין שאר הפרויקטים ההתיישבותיים יש להזכיר את:

עמק חפר - לאחר שהקק"ל ייבשה את הביצות בין 1932 ל-1947 הוקמו 28 יישובים עם אוכלוסייה של 8,000 נפש. פרויקט "התיישבות האלף" הקים 10 יישובים. פרויקט "חומה ומגדל" - עד 1939 הוקמו 55 יישובי "חומה ומגדל". מפעל ההעפלה - במסגרת המפעל להצלת שארית יהודי אירופה התעלם ארגון ההגנה שהיה ארגון של השמאל הציוני מההגבלות על ההגירה היהודית של ה"ספר הלבן" של 1939 והעלה לארץ כ-60,000 מעפילים. ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים - ההסתדרות הקימה מפעלים כמו תנובה, מקורות, חברת יכין לחקלאות, חברת אבן וסיד, סולל בונה ואת בנק הפועלים ועוד. השמאל הציוני הוא מגש הכסף שעליו קם הבית הלאומי. והשמאל הזה נתון כיום תחת התקפה מכוערת כאילו אנשי השמאל הציוני היו עוכרי ישראל. התופעה המכוערת הזאת של סילוף ההיסטוריה למטרות פוליטיות חייבת להיפסק. חילוקי דעות הם דבר לגיטימי אבל לא דה-לגיטימציה למי שחושב אחרת. למרות ההגבלות מטעם ממשלת המנדט על ההגירה - "הספרים הלבנים" - הצליחה ההנהגה של השמאל הציוני להביא לארץ עולים "בלתי-חוקיים": ארגון הסתננות של חלוצים ואחרים דרך סוריה - המסתננים הוחבאו בקיבוצי הסביבה ומאמצי חיל הספר העבר ירדני שעליו הוטלה המשימה לעצור את ההגירה הבלתי חוקית היהודית (ההגירה הבלתי חוקית הערבית נמשכה ללא הפרעה) נכשלו. על-רקע זה היו עימותים בין הקיבוצים לבין חיל הספר. בזמן מלחה"ע השנייה ניהלה המנהיגות הציונית - של השמאל הציוני - מדיניות כפולה. הם שיתפו פעולה עם ממשלת המנדט בכל הנוגע למאבק נגד הנאציזם, כולל התנדבות לצבא הבריטי מצד אחד, ופעלו נגד ממשלת המנדט כדי לקדם את הבית הלאומי, מצד שני. לאחר מלחה"ע השנייה הוחמרו היחסים בין ממשלת המנדט ליישוב היהודי בשל נסיגתה של בריטניה מהתחייבויותיה להקמת בית לאומי ליהודים ועד להחלטת האו"ם על חלוקת הארץ בנובמבר 1947 ניהל ארגון ההגנה מרי אזרחי נגד ממשלת המנדט. והשמאל הציוני הזה שלו אנו חייבים את הקמת הבית הלאומי נתון כיום תחת התקפה מכוערת כאילו אנשי השמאל הציוני היו עוכרי ישראל. התופעה המכוערת הזאת של סילוף ההיסטוריה למטרות פוליטיות חייבת להיפסק. חילוקי דעות הם דבר לגיטימי אבל לא דה-לגיטימציה למי שחושב אחרת.