יריית הפתיחה למערכה העיקרית בתיאטרון בחירות 2019, תיירה בעוד מספר שעות, עם נעילת שעריה של ועדת הבחירות המרכזית, וסיום שלב הגשת הרשימות. מרגע שנדע מי הרשימות המתמודדות והרכביהן, יחל הדבר האמיתי, שימשך עד ליום הבחירות. ב-46 הימים שבין הגשת הרשימות לשעת פתיחת הקלפיות, יופרחו באוויר הרבה סיסמאות – מדיניות, פוליטיות, כלכליות וחברתיות – חלקן רק כדי לבלבל את הבוחר ולְשָטות בו.
ורק סוגיה מהותית אחת, קיומית מבחינתה של מדינת ישראל, נשכחה, לפחות עד לרגע זה, במהומת קרנבל הבחירות: האם אתה, הוד מעלתך הבוחר, תומך בהקמת מדינה פלשתינית בקווי 67' פחות או יותר, עם ייבוש ההתיישבות שמחוץ לגושים ועם ירושלים חצויה? האם אתה בעד או נגד האיוולת הזו, שעוד עלולה להפוך את זוועות הרקטות מעזה ובלוני התבערה למושא געגועים?
עיניו של הנשיא טראמפ כבר נשואות אל ה-10 באפריל, יום לאחר הבחירות. או-אז תיחשף 'עסקת המאה' שלו, שדורשת "ויתורים משמעותיים", כלשונו, גם מישראל: מדינה פלשתינית על 90% מהשטח, גירוש מתיישבים, חילופי שטחים בשיעור 10% וחציית ירושלים. לדברי מקורות בוושינגטון, ראש הממשלה נתניהו מודע לתוכנית זו, ואולי אף שותף לה. שהרי מעולם לא חזר בו מן העיקרון ההרסני שכפה עליו אובמה: 'שתי מדינות לשני עמים'. אובמה כבר לא גר שם יותר, אבל נתניהו ממשיך לתמוך בפתרון העיוועים שלו.
בוושינגטון אמרו כי טראמפ נענה לבקשת נתניהו, שלא לפרסם את התוכנית לפני הבחירות, לבל תזיק לו אלקטורלית. פרשני הבית הלבן טוענים, שנתניהו נגרר להקדמת הבחירות, לא בשל רדיפות המשטרה והפרקליטות, אלא מפני שהנשיא איים לפרסם את התוכנית באפריל הקרוב, מה שאילץ את נתניהו להקדים את הבחירות, על-מנת שיחולו לפני פרסום תוכנית המאה.
מי שיתנגד לעסקת המאה הנואלת הזו, יהיו המפלגות שמימין לנתניהו. אבל נתניהו, כמו נתניהו, יזדרז לטלפן מיד עם סגירת הקלפיות ל
בני גנץ וליאיר לפיד, ואולי גם לגבאי אם ישאר משהו ממפלגתו, ויציע להם להצטרף ל'קואליציית המאה' בראשותו, שתאמץ את עסקת המאה ותסיים, לדעתו, את סיכסוך המאה. את המפלגות שמימין, ישאיר נתניהו בצד, כדי שלא יפריעו. יש רק מצב אחד שנתניהו לא יוכל להתעלם ממנו: כוחן של המפלגות שמימין לליכוד. רק ימין משמעותי יוכל לאלץ את נתניהו להעדיף את מפלגות הימין על פני גנץ, לפיד ושאר סיעות השמאל-מרכז. רק ימין עוצמתי יוכל לסכל את מימוש חזון האפוקליפסה עכשיו.
אובדן קולות במדינת ישראל, שהיא המדינה היחידה בעולם כולו שאיום השמדה מרחף על עצם קיומה, צריכות היו הבחירות להתנהל סביב שאלה זו: בעד או נגד עסקת המאה שתכונן כאן לראשונה בהיסטוריה מדינה פלשתינית סרטנית, בראשות החמאס ושאר כנופיות הטרור.
אבל ראש הממשלה נתניהו, אבי עיקרון 'שתי מדינות לשני העמים', עושה הכל כדי להימנע מלהציב שאלה זו, שעלולה לגרוע ממנו מנדטים של נאמני א"י, על סדר היום האלקטורלי. לכן שיחק אותה ב'כאילו', כמי שחותר למיזוג מפלגות הימין למניעת אובדן קולות.
וכך הולך ונרקם מאחורי גבו של הבוחר מבצע הרדמה ענק, 'הונאת המאה', להשכחת עסקת המאה המאיימת על עצם קיומנו. ואנחנו באמת נרדמים בשמירה: כמו על סיפון הטיטאניק, נסחפים לשאלות הבל של שימועים והחלטות היועהמ"ש ופרקליט המדינה, וגובהו של גנץ והג'ל בבלוריתו של לפיד ועוד הבלים חסרי משמעות אמיתית לגבי עתידנו בארץ הזאת.
מה אם כן עושים? לחדול מלהיות אידיוטים שימושיים, ולזכור את האמת, כל האמת ורק האמת: א. כל קול לנתניהו הוא עוד קול למדינה פלשתינית; ב. כל הסתגרות בבית ביום הבוחר פירושה עוד קול לנתניהו או לשמאל האובדני; ג. כל קול למפלגות מגלומניות בימין שלא יעברו את אחוז החסימה, הוא עוד קול לשמאל הקיצוני. זו האמת ואין בילתה.
וכדי שלא לסיים בחזון האפוקליפטי המדכדך, נחתום במילתא דבדיחותא מענייני היום: המפלגות החרדיות לא הצליחו להתאחד לקראת הבחירות הבעל"ט, למרות שפערי האידיאולוגיה ביניהן מינוריים להפליא. אז מדוע בכל זאת סירבו להתאחד? יש לחשוש שהן פחדו מן השם המפלצתי שהיה נדבק לחבירה הזו, אילו התאחדו. צרפו את ראשי התיבות של ארבע המפלגות המרכיבות את העולם החרדי: דגל התורה, אגודת ישראל, עץ (מפלגת הליטאים הקיצוניים הירושלמים),
ש"ס; ותבינו: דאעש...
