לא משנה איך תגידו מזרן או מזרון, אין ספק שזה פריט שימושי אם לא השימושי ביותר לאדם, אשר משתמש בו במשך כ-30% מהזמן לאורך כל ימי חייו.
נדמה שלא נמצא פריט אשר השימוש בו הוא בעוצמה כזו ואפילו המכורים למכשיר הסלולרי הנייד, לאורך זמן לא יוכלו לשבור את השיא שלו. מנגד, נדמה שהאדם לא מרבה להעריכו בשגרה ורואה בו כמובן מאליו ומתחיל להתייחס אליו רק בעת מכאוב או אי-נוחות.
ישנם מספר סוגי מזרונים ונדמה שעד כניסת איקאה לשוק הישראלי, יצרו יצרני ויבואני המזרונים המקומיים למזרן הילה של מוצר יקר ויוקרתי וללא כל הצדקה. איקאה פיתחה מוצר מעולה אשר ניתן לגלגול ולאחסון ושינוע בצורה נוחה ובמחיר השווה לכל נפש ומומלץ לכל המעוניין לבחון אותו בטרם יחליטו לקבל החלטה (לרוב שגויה) אחרת.
1. נמצאו עדויות לקיומו של מזרון גם לפני עשרות אלפי שנה (ויקיפדיה). מזרון עלים, בן 77,000 שנה, התגלה בדרום אפריקה, כמה קילומטרים מהאוקיאנוס ההודי. דיווח בכתב העת "Science", לין וודלי ועמיתיו, אומרים שהמזרן באורך שלושה מטרים וחצי, מה שהם מכנים מצעים, מורכב משכבות דחוסות, בעובי של פחות משני סנטימטרים, וכנראה שימש הן שינה והן משטח עבודה. המזרן הגיע גם עם הדברה מובנית: בנוסף לעשבים, הוא עשוי מגבעולים ועלים של סוג של עץ דפנה הידוע בשם Cryptocarya woodii, עלים ארומטיים אלה מכילים חומרי הדברה אשר הורגים יתושים.
2. מזרן ממולא הוא שם כללי למזרנים העשויים מעטפת בד וממולאים במילוי רך כלשהו, שלא נמנו מעלה. מזרנים ממולאים היו מהמזרנים המוקדמים ביותר בהיסטוריה, והמילוי השתנה בהתאם לתרבות, הגידולים המקומיים, האקלים ועוד. מילויים נפוצים היו קש, אצות, כותנה, צמר, פוך אווזים, קליפות כוסמת וקטניות, חציר ואף מים. מרבית המילויים רגישים ללחות ונוטים לספוח את נוזלי הגוף המופרשים במהלך השינה, ולפיכך מפתחים זיהומים ומושכים חרקים שונים. מזרנים ממולאים פחות נפוצים החל מאמצע המאה ה-20 במדינות המתועשות, אך גם כיום ניתן למצוא אותם במדינות העולם השלישי הודות לזמינותם ולמחירם הנמוך.
3. המצרים הקדמונים הקימו מבני מזרון מאולתרים מענפי דקל.
4. קיימות עדויות למזרוני מים מעורות של עיזים בפרס, לפני כ-3,600 שנה. מיטות המים היו נפוצות ביותר בארצות הברית בשנות ה-70 של המאה הקודמת, שם היוו כ-20% מכלל מכירות המזרונים.
5. ברומא השתמשו בצמר, בקנים ובקש בתוך מעטפת של בד.
6. על רבי עקיבא למשל, מסופר שישן על מחצלת קש. שנים רבות לא היו קיימים מזרנים והשינה הייתה קשה, היא הייתה אפילו מעייפת. מחוסר הנוחות היו קמים הישנים כמה פעמים בלילה ומתהפכים מצד לצד עד שהיו מצפים לאור הבוקר, רק לסיים עם הסיוט הלא נוח הזה.
7. תקופת הרנסנס האירופי סימנה מהפכה בייצור המזרן. מזרנים הפכו רכים ונוחים יותר עם השימוש של בדים ארוגים המכונים brocades. עד המאה ה-17 נהגו להשתמש במילוי מזרן מקש ונוצות ו-shucks קליפות/תרמילים של אפונה. המזרן הראשון המיוצר בחברה המודרנית התגשם בתקופה זו והוא היה מורכב מבדים ממולאים קש ועץ רך וחומרים עשירים סיבים כגון סיבי קוקוס, כותנה, צמר, ואפילו סוס. אלה היו בתחילה זמינים רק בבתי העשירים.
8. מיטות הקפיצים החלו להיות מיוצרות באירופה לפני כ-250 שנה ומאז הן שוכללו, למזרונים של ימינו. קיימים מספר סוגים של קפיצים המשמשים למזרני קפיצים:
- קפיצי בונל (Bonnell): קפיצים בצורת שעון חול, בו המרכז בעל רדיוס קטן יותר מהקצוות. הסוג הוותיק והזול ביותר, שמשמש במזרנים מאז המאה ה-19. כיווץ של אחד מהקפיצים ייצור כיווץ חלקי של הקפיצים הסובבים אותו.
- קפיצי מרשל (Marshall): קפיצים מבודדים, העטופים כל אחד בשרוול בד. לרוב הקפיצים עשויים פלדה מוקשחת בחום. הקפיצים נארזים בלחץ, כך שהמזרן מגיע לרוב בתמיכה קשה. כיווץ של אחד מהקפיצים לא ישפיע על הקפיצים הסובבים אותו.
- קפיצים מוטים (Offset Coils): קפיצים המונחים בצורה לא אנכית במזרן, על-מנת ליצור תמיכה נוקשה יותר בנקודות מסוימות במזרן ורכה יותר באזורים אחרים, כדי לתמוך באדם השוכב.
- קפיצי מירה (Mira) או קפיצים רציפים: קפיצים ארוכים במיוחד המונחים בתצורה גלית (הקפיץ אנכי או מוטה, אך קשור ישירות לקפיץ הבא אחריו), לרוב לאורך המזרן. כיווץ של אחד מהקפיצים יכווץ את הקפיצים משני צדיו בלבד (המחוברים אליו) אך לא ישפיע על שאר הקפיצים הסמוכים. (ויקיפדיה)
שינה נעימה וחלומות פז...
