יש לא מעט קובעי מדיניות בישראל שאוהבים לגלגל על השפתיים את הביטוי "התייעלות אנרגטית", ובצדק. כל מדינה מתקדמת, שמבינה את צרכי השעה, תשמח לקדם מיזם שתכליתו ניהול איכותי של האנרגיה וצריכת החשמל המתבזבזת לרוב במפעלים ובמקומות עבודה תעשייתיים. אבל לפעמים נדמה כי האנרגיה האמתית מתבזבזת בדרך למימוש המענקים שהוקצו לקידום מיזמים מעין אלה.
לאחרונה התבשרנו כי בשעה טובה "מסלול הסיוע לפרויקטים המקדמים התייעלות אנרגטית והפחתת פליטות גזי חממה" יוצא לדרך בפעם השלישית, וזאת בשיתוף פעולה של משרדי הכלכלה, האנרגיה, הגנה"ס והאוצר. במסגרת התוכנית הכוללת, מוקצים מאות מיליוני שקלים נוספים למתן מענקים ליזמים, תעשיינים ורשויות מקומיות, שיבחרו לייעל את צריכת האנרגיה ולהפחית פליטות גזי חממה. סכומים אלה עתידים להביא למינוף השקעות בסך מוערך של כ-1.6 מיליארד שקלים. המסלול נשען על יעד לאומי שקבעה הממשלה לצמצום צריכת החשמל בשיעור של לפחות 17% עד שנת 2030.
רגע לפני שצובעים את המדינה בירוק חגיגי, צר לי לקלקל את השמחה. כמי שמלווה רשויות הן לקראת המכרז והן לאחר הזכייה בו, כמו גם במהלך ביצוע פרויקטים להתייעלות אנרגטית, ניכר שמשרדי הממשלה עושים כמעט הכל כדי שהמענקים הצבועים לא יגיעו ליעדם. כדי לקבל את המענק עוברת הרשות או מי מטעמה ויה דולורוזה: במהלך הגשת הבקשה למענק עליה להצהיר באיזה מתווה של מענק היא בוחרת - מימון עצמי או אסקו (הרשות משלמת את עלות הפרויקט ליזם/ספק העבודה מתוך החיסכון הכספי לאחר ביצוע הפרויקט). מודל זה בנוי על-פי הוראת הרגולטור.
המענק המאושר משולם בשתי מנות. 65% לאחר השלמת הפרויקט, הפעלתו, בדיקתו על-ידי גורם מקצועי מוסמך מטעם הממשלה ותשלום עבור הקמת הפרויקט ליזם/ספק העבודה. יתרת 35% מסך המענק המאושר, משולמת לאחר שנה וכתנאי לעמידה ביעדי החיסכון שהוגדרו לפרויקט. כאמור, תנאי לקבלת המענק הוא כי על הרשות להוכיח תשלום ליזם/ספק העבודה. הבעיה היא שהמדינה לא מכירה בחשבוניות מס וגם לא באישור הסדר תשלומים כדוגמת הוראת קבע אלא רק בהוכחת תשלום באמצעות קבלות לצד אישור בנק על מעבר הכסף מחשבונה של הרשות ליזם/ספק העבודה.
כך קורה, למשל, שאם רשות מסוימת זכתה במענק של מיליון שקלים להחלפת גופי תאורת הרחוב לתאורת לד חסכונית ויעילה, החזר ההשקעה בפרויקט והתשלום ליזם האסקו יימשך כ-8 שנים שהם 96 חודשים (!). כעת, על-מנת לקבל את 65% הראשונים מכספי המענק על הרשות לדווח במשך כל אחד מ-96 החודשים במערכת המקוונת של משרד הכלכלה על העברת התשלומים, כאשר כל דיווח מצריך ביקור פיזי באתר הפרויקט ואישור של בודק מקצועי בכדי לקבל מדי חודש מענק יחסי של 6,771 שקל. תוסיפו לכך שנת בדיקות ואימות חיסכון בסוף התהליך כדי לממש את 35% הנותרים מהמענק ותגלו שהגעתם ל-9 שנות דיווח חודש בחודשו!
פתרון פשוט כחברה המייעצת, מובילה ומלווה רשויות בקידום תהליכי התייעלות אנרגטית בתחומן, אושר לבקשות מענקים שהגשנו, סך מיצרפי של למעלה מ-22,000,000 שקל המהווים כ-15% מסך המענקים הכולל שאושרו עד כה להפחתת פליטות וחדשנות טכנולוגית בשני המקצים הראשונים. אנו מנהלים מכרזים חדשים להפחתת פליטות בהיקף של למעלה מ-100,000,000 שקל, חלקם הגדול במתווה מימון אסקו. לא מדובר בבעיה פרטנית של רשות מקומית ספציפית אלא כזו המשותפת לרשויות מקומיות רבות.
המשמעות היא כי במתווה הנוכחי רשויות מקומיות לא יכולות לבצע פרויקט בגלל אתגרים תזרימיים (ולכן ממילא ביקשו לבצע פרויקטים במתווה אסקו) ורשויות שכבר ביצעו לא מצליחות לממש המענק המאושר! ישנן רשויות שוויתרו על המענק בשל כך ו'ומסתכנות' במימוש חלף הערבות בגין אי-ביצוע עליו חתמו כחלק מהליך הזכיה במענק! אבסורד כבר אמרנו?
הפתרון הוא פשוט. כדי לאפשר ביצוע פרויקטי התייעלות אנרגטית בהיקף רחב ולהגיע ליעדי החיסכון בצריכה שהציבה הממשלה, על קובעי המדיניות לשנות את ההליך הביורוקרטי כך שיקל על הרשויות ליהנות מהמענק עם השלמת הפרויקט, ולא רק בתום התשלום שלהן עליו ליזם/ספק העבודה. כדי לפקח שהכסף תואם למטרתו, יגיע בודק מקצועי בתום שלב הביצוע לאשר שהוא עומד בסטנדרטים לפיהם ניתן המענק, ולאחר מכן תיבדק הוכחת הסדר תשלומים עם הספק שאליהם יצורפו תצהיר רו"ח מטעם הרשות לתקפות הסדר התשלומים. כאן ישולמו 65% מהמענק. לאחר שנת הפעלה, ניטור ואימות חיסכון, תעביר המדינה את יתרת 35% מהמענק. אם המדינה חוששת שהרשות לא תעמוד ביעד החיסכון או בהתחייבויות הכספיות ליזם/ספק העבודה, הרי שתמיד תוכל לממש את חלף הערבות על סך 5% מגובה המענק המאושר עליו חותמת הרשות כתנאי לאישור המענק וביצוע הפרויקט.
זו ההצעה שהעברנו ואנו מקדמים באופן אינטנסיבי בחודשים האחרונים אל מול משרדי הכלכלה, האנרגיה, האוצר והחשב הכללי. אנו רואים בכך חובה ואחריות כיועצים מקצועיים לא רק לסייע לרשויות לזכות במענק אלא גם לעשות כל שנדרש בכדי שיבוצע פרויקט התייעלות אנרגטית מוצלח, שישיג את כלל יעדיו ובהם חיסכון כלכלי ותפעולי ויאפשר לרשויות מימוש המענק לרווחת התושבים.
