שוב עומדת ארה"ב להטיח את ראשה וראשינו בקיר ולפרסם תוכנית "שלום" שמשמעותה כפיית ישראל להעביר את לב הארץ לאויביה, חלוקת ירושלים כולל העיר העתיקה, טיהור אתני של מאות אלפי יהודים וערעור ביטחון ישראל "הקטנה" - הכל תמורת מלל, שאפילו אותו מסרב האויב לתת, ותמורת שלמונים אירופיים מפוקפקים שיכולים להיפסק בכל עת. לזה ייקרא שלום?
נראה שהנשיא טראמפ, למרות ידידותו לישראל, עומד להתבסס על אותן הנחות יסוד שכבר קרסו בעבר: ההנחה כאילו הסכסוך בארץ ישראל הוא בעיקר טריטוריאלי, בשעה שהוא דתי בראש ובראשונה; ההנחה כאילו הקשר לארץ הוא בעיקר ביטחוני בשעה שהוא קודם כל היסטורי; ההנחה כאילו אחיזתה של ישראל בלב ארצה מנוגדת לחוק הבינלאומי, בשעה שהיא תואמת את כתב המנדט הבריטי על ארץ ישראל (השלמה, 2 גדות הירדן), את עיקרי ועידת סן-רמו ואת אימוצם על-ידי מוסדות בינלאומיים, לרבות הסנאט האמריקני וחבר הלאומים, קודמו של האו"ם.
אין לסכסוך הישראלי-ערבי פתרון, בוודאי לא בדורנו ולא בתחום הגאוגרפי המצומצם של ארץ ישראל המערבית. מכאן שכל יומרה להכתיב
שלום עכשיו צפויה להיכשל ולהוביל להחרפת הסכסוך, כשם ש"שלום" אוסלו הוביל למלחמת אוסלו.
שוב נכשלת ארה"ב בשילוב של רצון טוב ואי-הכרת המציאות באזורנו, ומתפתה לחזור על החטא הקדמון - מאוסלו ועד נאום בר-אילן של נתניהו - כאילו קיים "פתרון" שתי המדינות. מי שמדרבן שוב את ההידרדרות השקרית והמסוכנת: "מעצמות" אירופה המתחרטות על הקמת מדינת ישראל, וגורמים קיצוניים בינינו, שוויתרו על השלום, וכל רצונם הוא סיום "הכיבוש" ופינוי גזעני של יהודים מבתיהם בארצם. לאלה ולאלה יש לומר: הטרנספר לא יעבור!
נוסחה שקרית למרבה החרפה יש בינינו החושבים שאבד הכלח על "התקווה", ויש להחליף את החזון הציוני ב"חזון" שתי המדינות. כלומר: ארצנו אינה ארצנו ואינה "ארץ ציון וירושלים", אלא "שטחים"/נדל"ן המוצעים כאתנן לאויב, ולחלופין, יש לרכוש נתחים ממנה מהכובש הערבי, שהובא ארצה בחסות "שלום" אוסלו הארור. יש המציעים להפקיר יהודים לחסדי צבא הכיבוש הפלשתיני, ושוכחים שמטרת שיבת ציון היא "להיות עם חופשי בארצנו", ולא להמשיך להיות נתונים לחסדי זרים, אפילו בארצנו.
רבים ממשיכים להטיח את ראשיהם וראשינו בקיר ולהיאחז בנוסחה השקרית - שטחים תמורת "שלום", שאינה אלא ארץ ישראל תמורת טרור, ומסרבים בעקשנות להכיר בכך שה"פתרון" אינו פתרון, ושאם יש פתרון יש לחפשו בזמן ובמקום אחרים, ולא רק בתחומי ארץ ישראל המערבית.
הנחת היסוד הכוזבת מאז 1993 הייתה ששלום בארץ כרוך בהקמת מדינה פלשתינית נוסף על זו שממזרח לירדן. מוחנו נשטף כאילו לא ייתכן שלום בלי להקים מדינה כזו. אנו מטיחים שוב ושוב את ראשינו בקיר, ומנהיגי "הימין" הולכים בזה אחר זה בדרך כל אוסלואיד. מדינה פלשתינית ושלום הם דבר והיפוכו.
לנשיא טראמפ יש להסביר: הגיעה העת לחפש נתיב אחר. במקום להמשיך להתבסס על הנחות יסוד שגויות, עדיף לחשוב על דרך שטרם נוסתה: 2 מדינות, 2 עמים (עם ישראל והעם הערבי), 2 גדות לירדן, בלי לגרש אדם כלשהו - יהודי או ערבי - מביתו.
