בכל מערכת בחירות אני מופתע מחדש ותוהה: מה בעצם הם מציעים לנו? למה שנבחר בהם גם אם האחרים רעים ומושחתים? עייפנו מההכפשות ומהשמצות. מערכת הבחירות הופכת להיות קמפיינים של עשו לכם, לקחו לכם, בואו נבכה ביחד.
מישהו פה התבלבל. במערכת בחירות צריך כל אחד, כל מועמד וכל מפלגה, לספר לנו מה יעשה עבורנו. מה הן התוכניות, מה המצע. חשוף ושקוף.
אבל התרגלנו כל כך לרומם מועמדים ולדבוק בהם כאילו אין מבלעדיהם עוד. או שאולי באמת אין? כשאני רואה את המועמדים, כאשר אני שומעת אחדים מהם אני תוהה: האם מערכת הבחירות היא כדי לבחור למענם? או אולי למעננו, למען העם והמדינה? קצת ענווה רבותי המועמדים.
בקשו יפה. ספרו לנו למה דווקא אתם. די להכפיש ולנהל את הזוהמה מולנו. זה מביך. זה דוחה, ובעיקר – זה לא אמין. מצד שני – הרי ביכולתנו להשפיע. האם איננו אמורים לדרוש מערכת בחירות נאותה יותר? נקייה יותר?
לא להשתמש בכאב השכולים - לספר ולהשתתף בצערם ולנסות להציג באמת מצע אמיתי וכן.
לא להצטלם עם הזקנה שבמסדרון, שלדעתי באורח פלא האריכה חיים והיא עדיין שם מצפה לחדר נאות יותר – לספר לנו איך אתם תעזרו לה. זה כן.
לא לחפש סקופים מכפישים. ספרו לנו דברים משכנעים על עצמכם. הציגו קורות חיים משכנעים.
ובלי להזכיר את נתניהו, המועמד הנצחי מאוד, אי-אפשר. נתניהו הנהיג את המדינה שנים רבות. ובלי להיכנס לרמת תפקודו, להצלחותיו או לא, אין זה ראוי לדעתי שאדם אחד ימשיך זמן רב מידי בראשות המדינה. יש בזה טעם לפגם. יש להפסיק זאת בצורה חוקים. שתי קדנציות זה בהחלט מספיק.
ומנדלבליט? לא הבנתי את העיתוי. האם הוא משתתף במערכת הבחירות הזאת? טוב, ברור שלא. אז למה הוא מציג עניין שישפיע גם אם הדבר אינו ברור עדיין.
ואני מסכימה עם דבריו של ד"ר חגי בן ארצי: "הציבור לא צריך ללכת לבחירות עם המלצות ביניים, הוא היה צריך ללכת לבחירות עם מסקנות סופיות אחרי שימוע, והפרסום הזה הוא מכה. זה יום שחור לדמוקרטיה הישראלית. אני מקווה שהציבור מספיק חכם כדי להגיד למערכת המשפט 'אנחנו לא מטומטמים'". למנדלבליט היה די זמן לעשות זאת והוא התעכב. היום, לדעתי, כבר מאוחר מידי ולא הוגן מידי.
