השמאל של גנץ ואת מי עוד ביקש
בני גנץ לצרף לשורות מפלגתו? עוד לא ניחשתם? הרכש הנוצץ המבוּקש היה לא אחר מעופר ברקוביץ השמאלן, איש הקרן החדשה, יו"ר תנועת 'התעוררות', שנכשל בהתמודדות לראשות העיר ירושלים לטובת
משה ליאון.
ברקוביץ' אומנם סירב בנימוס להצעה המפתה והאטרקטיבית, אולם מה למדנו מעצם החיזוּר הפוליטי שנכשל בסופו של דבר? אז אחרי אנשי השמאל הקיצוני,
עפר שלח ו
אסף זמיר, קיבלנו את חבר המועדון הוותיק, איש המחנה 'הנכון' בדמות ברקוביץ'. ולכם יש עוד ספק לגבי האופי השמאלי של המפלגה? גנרל בני, תפסיק לעבוד עלינו בעיניים! אי-אפשר לעבוד על כל הציבור כל הזמן, מכיר?
מודל ברקת? נכון עשה עופר ברקוביץ' שסירב להצעה הפוליטית להצטרף למפלגת גנץ. אילו הצטרף לפוליטיקה הארצית, היה נתפס כבלתי אמין, לאחר שהכריז על נאמנותו לבוחריו ולציבור הירושלמי, והבטיח לשרת אותם בעירייה. האם מודל
ניר ברקת, שפילס דרכו לכנסת, לאט אבל בטוח, במסלול המוניציפלי הארוך שעבר כחבר מועצה ועד לכהונת קדנציה כפולה כראש עיר - עמד לפניו?
נראֶה שברקוביץ, כמו ברקת (שאף הוא נכשל בהתמודדות הראשונה לראשוּת העיר) מבקש לבסס את מעמדו כחבר מועצה בקואליציה העירונית, לאחר שהפסיד בבחירות, כדי לסלול את דרכו לראשוּת העיר. רק אחר כך, אחרי שנאמנותו הבלתי מעורערת לציבור בוחריו תעמוד במבחן בשירות המוניציפלי, יפנה להתמודדות הפרלמנטרית. ימים יגידו אם תוכניתו תצא לפועל. כשמאלן וּכמי שכראש תנועת 'התעוררות' נשא את דגל המאבק בשבת בבירה, יש להניח שדרכו תהיה קשה יותר מברקת.
רק מחר? דחיינוּת מכירים? אותה תופעה שלפיה השיטה היא "אל תעשה היום מה שתוכל לדחות למחר, ואל תעשה מחר מה שניתן לדחות למחרתיים", המונעת תפקוּד תקין.
רוצים סמל לכך? קַבלו בבקשה.
היֹה היה בעל חנות מכולת, שתלה שלט בחנותו, שחור על גבי לבן, באותיות מאירות עיניים. וזו לשונו: "רק היום במזומן. מחר בהקפה". עשרות קונים נהרו לחנות בעקבות הכְּרזה המסקרנת. אולם מיהרו אחַר כבוד להתאכזב. כי כשבאו למחרת כדי לקבל את המצרכים בהקפה המובטחת, הצביע החנווני על הרישא של השלט "היום במזומן".
וכך התופעה חזרה ונשנתה מדי יום, כשה'מחר' המיוּחל עִם ההקפה המבוּקשת לעולם לא הגיע.
תרגיל מבריק ביחסי ציבור למשיכת לקוחות? בהחלט. אך דומני לא פחות סמל הדחיינוּת הזכורה לשלילה, כשהמחר לעולם מתמהמה לבוא.
