האומנם? הייתכן שישנה כאן תופעה המנוגדת לאקסיומה המפורסמת? נתחיל בעובדות: ישנם שני שחקנים המתקוטטים בשוק הפארם, סופר-פארם הטוענת לכתר ורשת בי של שופרסל, שמנסה לנגוס בה ובשאר השחקנים בתחום ולהרחיב את אחיזתה בשוק.
ומי הוא השחקן השלישי? נקרא לו השוק הפרטי, קרי בתי המרקחת הפרטיים והמשביר לצרכן, אשר ממשיך במלחמת ההישרדות שלו, גם כאשר התמונה כבר נמצאת שנים רבות על הקיר.
בתי המרקחת הפרטיים, יתקיימו כל עוד הדבר כדאי למפעילים שלהם ונראה שעל ציר הזמן מספרם יקטן, גם בשל גיל הבעלים/רוקחים וגם בשל הגברת התחרות. בכל מקרה לבטח לא נראה פתיחה של בתי מרקחת חדשים, אלא במקרים יוצאי דופן, ובעיקר בשל אטרקטיביות במיקום או נכס של המפעילים.
לגבי המשביר לצרכן התמונה נעשית חדה מיום ליום ואי נחיצותו לכאורה בשוק רק מתבהרת יותר, דבר שמעלה תהיות מדוע משקיעים פיננסיים רכשו את אגרות החוב שלו לפני זמן לא רב.
המשביר לצרכן שחלק לא מבוטל מהפעילות שלו הייתה תחום הבישום, הקוסמטיקה והטואלטיקה, צפוי להקטין פעילות דווקא משום שתחום זה נמצא ויהיה בשנים הקרובות בעין הסערה וירוכז ככל הנראה בין שני השחקנים סופר-פארם ובי ובמיוחד לקראת החגים.
בנוסף, קיימת מגמה של הקטנת שטחי מסחר מצד הרשתות הגדולות, מגמה שתגדיל את מגוון הפעילויות ואת הצורך בהתחדשות במרכזים במסחריים, דבר שיבוא לידי ביטוי בכניסת רשתות וחנויות חדשות (כניסת רשת nimo-so רשת יפנית לעיצוב לדוגמא), דבר שיקטין את נחיצותה של רשת הכל בו - המשביר לצרכן שכבר היום, אינה ייחודית לכאורה, שכן כניסת הקניונים עם המגוון והשפע שהם מציעים, מייתרים את הצורך להיכנס ולפקוד פעילות לא נחוצה זו, מה גם שלכאורה אינה מובילה ואינה אטרקטיבית ומה שמחזיק אותו מעל המים הם ציבור המוכרות הוותיקות, אשר ידעו ימים טובים יותר.
