המהפכה החוקתית מתה להם בידיים בואו נניח ש"מועצת המהפכה החוקתית" רואה את המהפכה מתה לה בין הידיים, היא יודעת שמי שמוביל את המהפכה החוקתית אלי קבר הוא ראש ממשלת ישראל
בנימין נתניהו, והיא יודעת שייחסו לה בעבר סיכולים פוליטיים ממוקדים של אנשי ציבור אשר התנגדו לה, לדוגמה, הנשיא ריבלין (טרם מינויו לנשיא) קרא לאותם מסכלים בכינוי הלא מחמיא "כנופיית שלטון החוק" בשל שבעה תיקים פליליים בהם נחקר, אשר בדיעבד לא הניבו כל הליך משפטי פלילי, ואשר מנעו את מינויו לתפקיד שר משפטים.
אז האם "אין כלום כי לא היה כלום", ופתאום יש מאיין נוצרו שלושה תיקים של שוחד, מרמה והפרת אמונים?
כרגיל כל צד מנסה לצייר לנו את העולם בצבעים של שחור ולבן. זה אומר הכל תפור וזה אומר הכל אמת, אך במציאות בין השחור ללבן יש רמות רבות של אפור.
עם ניגוד עניינים בלבד לא הולכים למכולת ועכשיו נניח שאנו קציני משטרה הממונים על החקירה של ראש ה
ממשלה, ומוצגות בפנינו ראיות על אפשרות של פעולת ראש הממשלה במצב של ניגוד עניינים עד כדי אפשרות של הפרת אמונים. מה היינו אומרים לחוקרים? היינו אומרים להם, חבריא, לכו חזרה לשולחנות החקירה שלכם ותביאו לנו גניבה, תביאו לנו מעטפות שוחד, תביאו לנו הטרדה מינית, תביאו לנו זיוף, עם ניגוד עניינים בלבד התיקים לא ימריאו כלל.
ובדיוק בנקודה הזו נפגשים האינטרסים של "מועצת המהפכה החוקתית", של קציני המשטרה החוקרים את תיקי נתניהו, ושל הפרקליטים המלווים אותם. לאלה יש רצון עז להציל את המהפכה שלהם ולאלה יש רצון עז להצליח בעבודתם, להצדיק את משכורותיהם, ולקיים את מצוות אדוניהם. וכאן בדיוק נתפרים לטעמי שלושה תיקי שוחד שלא היו ולא נבראו. שניים מהם כבר נפלו, מבלי שאיש צייץ, לדעתי גם השלישי ייפול בהמשך הדרך, אך די במה שנותר על-מנת לסכל פוליטית את ראש הממשלה, מה שלא היה די בו מלכתחילה.
החתול המצומק וההר יש חתול מצומק. עם חתול אי-אפשר ללכת למכולת, אז בונים הר על גבו של החתול. עם ההר הולכים למכולת, מתקבלים בחיבוק עז, ואז נעלם ההר, ונותר רק החתול המצומק, אבל את שער המכולת כבר עברנו.
על-מנת להפיל את אולמרט נדרש פרויקט נדל"ן מושחת עם חצי מיליון שקל שוחד. בסופו של דבר אולמרט נפל על שישים אלף שוחד. מה לדעתכם היה קורה אם כל סיפור אולמרט היה מתחיל עם שישים אלף? מה קרה כאשר סיפור אולמרט היה מתנות יקרות ערך? כלום מכלום.
סיכום קבלת מתנות בשווי מאות אלפי שקלים, על-ידי ראש ממשלה, היא שיא הכיעור. התערבות של השר הממונה לצורך מתן הטבות למקורבים חייבת להיחקר, ואם יש בה אמת, על השר לעמוד לדין. אך יצירת שלושה תיקי שוחד, אשר בלשון המעטה הם מפוקפקים לחלוטין, ואשר שניים מהם התנדפו כבר, מבלי שמגלגלי העיניים לשמיים אמרו דבר על ההתנדפות הפתאומית הזו, איננה מעידה מחד על "אין כלום כי לא היה כלום" אך מעידה מנגד, לטעמי, על מתפרת תיקי שוחד שלא היו ולא נבראו, מתפרה אשר בלעדיה לא היו מבשילים תיקי נתניהו להיות מוקשים פוליטיים בבחירות, ולא היו מהווים סיכון להעמדה לדין פלילי, כי לא היו עוברים את הסף הציבורי הנדרש לקיום תהליך כה יקר וכה אינטנסיבי נגד ראש ממשלה מכהן. והשוחד, הפיקטיבי לטעמי, הוא זה שהעניק לתיקים אלה את הנופך הנדרש לצורך מתן ההצדקה הציבורית לניהול התיקים האלה.
