אינני בעד התערבות בתהליכים הנגזרים מטבע האדם, מה עוד אם תהליכים אלה הינם אישיים ומקורם באופי האינדיוודואלי שלנו. אני בטוח שהאדם יודע לשמור על עצמו וראוי למשימה יותר מהחברה. החברה יכולה לתרום לאינדיבידואל בשיטת החינוך אך לא בשיטת האיסור. אני חושב שאנשים מתים מהשמנת יתר הרבה יותר מאלה שמתו ממנת יתר. תארו לכם אילו היה חוק שמגביל את המאכלים המשמינים וקובע קנס או מאסר לעובר על זאת. ייתכן מאוד כי בתקופה הראשונה חוקים כאלה ישאו פרי ויורידו את מספר האנשים השמנים, אבל מצד שני יפַתחו את תכונת 'המרובעוּת' באדם, כושר ההחלטה האישית שלנו יצטמק ונהפוך במהירות לרובוטים שומרי חוק, בעוד המרדנים שבתוכנו המבקשים לתת דרור לעצמאות המחשבתית שלהם יהפכו לפושעים בפוטנציה.
החוק הוא טוב ובלעדיו לא ניתן לחיות בחברה, אך הוא נועד לסדר את היחסים בין איש לרעהו ולא בין אדם לעצמו. לקיחת החוק למגזרים אישיים הוא התערבות בתהליכים טבעיים הנגזרים מאופי האדם. זה כמו לשבֶּט היינו ליצור בן אנוש על-פי הזמנה; מה רע בעצם בליצור מושבה של אנשים חזקים חכמים ויפים עם עיניים כחולות לפי הזמנה. אגיד לכם מה רע בזאת. לעולם ולעולמי עד לא יכול האדם להתערב ולהנדס את הטבע וכל ניסיון כזה נידון בדרך-כלל לכישלון. למה? אולי כי אין בהישג יד תבונה שיכולה להשיג את תבונת הטבע והסֶדר הטבעי. הדוגמה היפה ביותר היא הסדרת ההחלטה האינדיבידואלית לנזקי הסמים. אין זה סוד כי ההסדרה הזאת הולידה בעקבותיה את אחת מגפות הפשע הגדולות בהיסטוריה האנושית, ובעצם היא הסדירה את הפשע - מה שנקרא בימינו 'הפשע המאורגן'.
המאפיות הרציניות והמסוכנות ביותר היום עוסקות אך בשמירת המונופול על ייצור הסמים. לכו אחורה במנהרת הזמן ונסו לדמיין אילו הסמים היו שווים מאז ומתמיד לסיגריות לאלכוהול ולמאכלים המשמינים, נסו לחשוב: כמה הפשע התפתח סביב איסור הסמים כגון הצורך במוטיב ההתארגנות, הכסף השחור שנוצר ממכירת הסמים, ענף הלבנת הכסף השחור הזה וכל קיני הפשעים שהתפתחו בזנב תעשיית הסמים כגון רציחות, סרסרות, שיעבוד, ממשלות בעבר או בהווה ששיתפו פעולה עם קרטלי הסמים כמו קולומביה, פנמה בזמן נורייגה, מקסיקו, יש כאלה שאומרים אפילו ארה"ב והמחלקות הממוסדות שמפקחות על-כניסת הסמים לארה"ב וניווטם.
מאידך אינני בטוח כלל וכלל אם עצם האיסור בחוק על יצור וצריכת הסמים והפשע שהתפתח בעקבותיו, לא תרם דווקא לייבוש החלק האחראי במוח האנושי על קבלת ההחלטות הטובות ודחיית הלא טובות. מנגנון השיקול התערער באופן איטי אך עקבי כתוצאה מהתערבות קולקטיבית בתהליכים טבעיים, המבטאים את האופי האינדיבידואלי שלנו ופועלים ממעמקי נפשותינו.
שורה אחרונה: תחנך, תלמד, תדריך, אך אל תשתמש במוטיב הכוח (כוח החוק) עבור החינוך הלמידה וההדרכה כי זו התערבות גסה בטבע, דהיינו בתהליך הטבעי של התפתחות האינדיבידואל.
