מלכתחילה היה ברור שמשבר מתחם שער הרחמים בהר-הבית הוא משבר מיותר שרק יילך ויחריף אם ישראל לא תתייחס אליו ברצינות ותגיע להבנות עם ממשלת ירדן על גורל המתחם מכיוון שהזמן פועל לרעתנו.
ממשלת ירדן היא שיצרה את המשבר במכוון, אחרי שבמשך 16 שנים המתחם היה סגור והורתה לווקף המוסלמי בהר-הבית להשתלט בכוח על המתחם כדי לאותת לממשל טראמפ ולישראל לקראת פרסום תוכנית "עסקת המאה" כי ירדן היא הריבון בהר-הבית.
הירדנים ממשיכים לנקוט במדיניות של "הליכה על הסף" כדי להעצים את המשבר ולקבוע עובדות בשטח ולהרגיל את ישראל כי סגירת מבנה שער הרחמים איננה עומדת על הפרק מבחינתם למרות החלטת בית משפט השלום בירושלים השבוע לחדש את הצו הזמני לסגירת המתחם מחדש.
במקביל ממשיכה הרש"פ להשמיע איומים נגד ישראל כשהיא תומכת בעמדת ירדן בנושא ולמרות שאין לה שום מעמד חוקי בהר-הבית, על-פי הסכם השלום בין ירדן לישראל משנת 1994, ירדן בלבד היא האפוטרופס של המקומות הקדושים בירושלים.
ד"ר נביל שעת', יועצו של מחמוד עבאס לעניינים בינלאומיים, פירסם ב-18 במרץ הודעה שבה נאמר כי סגירת מבנה שער הרחמים בהר-הבית היא תוקפנות ברורה של ישראל ויש לה השלכות מסוכנות, הוא הזהיר כי "בשלב הבא צפוי הגרוע ביותר" וכי החלטת בית משפט השלום איננה חוקית ומבוטלת וירושלים ומסגד אל-אקצה לא יהיו כפופים למערכת המשפט הישראלי.
למעשה, נביל שעת' השמיע זרם עבה של שימוש באלימות נגד ישראל כדי למנוע את סגירת מבנה שער הרחמים, לאחר שבשבוע שעבר כבר הושלך בקבוק תבערה לעבר נקודת המשטרה בהר-הבית.
ישיבת חרום של הפרלמנט הירדני הפרלמנט הירדני קיים ב-18 במרץ ישיבת חרום כדי לדון ב"התקפות" של ישראל על מסגד אל-אקצה בעקבות המשבר בשער הרחמים, הצעדים שנקטה משטרת ישראל נגד ראשי הווקף ופקידיו והחלטת בית משפט השלום לסגור מחדש את מבנה שער הרחמים.
בדיון השתתפו ראש ממשלת ירדן עומר אלרזאז ושר החוץ הירדני איימן צפדי.
שר החוץ הירדני השמיע בדיון הצהרות חד-משמעיות ובלתי מתפשרות כאילו שאין מגעים מאחורי הקלעים עם ישראל בנושא.
"אין שום סמכות לשום גוף או בית משפט ישראלי או החלטה ישראלית על המקומות הקדושים בירושלים, לא ניסוג ולא נקבל שום פעולה ישראלית שמנסה לשנות את הסטטוס-קוו ההיסטורי והחוקי במקומות הקדושים בירושלים" הבהיר איימן צפדי.
הוא גם הדגיש כי רק הווקף הירדני שולט בהר-הבית וכי ירושלים היא העדיפות של ירדן המלך עבדאללה. הדיון היה חריף ומתלהם וחברי הפרלמנט השליכו בקבוקי מים זה לעבר זה, חבר הפרלמנט טארק ח'ורי הצהיר כי "הדרך למסגד אל-אקצה היא רק בהתנגדות ובנשק".
חבר הפרלמט מוחמד הדיב שחשף בדיון את הצביעות של מדינות ערב ביחס לבעיה הפלשתינית נקלע לעימות חריף וגורש מאולם הדיונים. "כולם סוחרים בבעיה הפלשתינית ולאיש לא אכפת ממנה, אני אומר לעם הפלשתיני אף אחד איננו אתכם ורק אללה יגן על מסגד אל-אקצה" אמר הדיב, בתגובה קרא לו עאטף עלאוונה, ראש הפרלמנט, במילים "גזען ושתול" והודיע כי יעמיד אותו בפני ועדת חקירה פרלמנטרית.
חבר הפרלמנט חאלד אלפנאסטה אף איים להכות את עמיתו מוחמד הדיב והאשים אותו כי גרם נזק לעמדתה של ירדן. ואילו חבר הפרלמנט ח'ליל עטיה ניצל את הישיבה הסוערת לשבח את המחבל שביצע את הפיגוע באזור אריאל, "אני מצדיע לגיבור הפלשתיני" אמר עטיה.
בתום הישיבה הוחלט על שורה של המלצות: - לגרש את שגריר ישראל בעמאן ולהחזיר את השגריר הירדני מישראל והתנגדות לנורמליזציה.
- הדגשה כי ירדן היא האפטרופוס של המקומות הקדושים בירושלים, וכי יש לשבח את עמדתו של המלך עבדאללה בנושא.
- קריאה לממשלת ירדן לשמור על המקומות הקדושים ובמיוחד על מסגד אל-אקצה ולפעול בחוגים הבינלאומיים כדי למנוע את חלוקת מסגד אל-אקצה.
- פניה לכל הפרלמנטים בעולם לחשוף את פעולות ישראל בהר-הבית והחוקים שהיא מעבירה בכנסת.
- פניה לליגה הערבית ולאו"ם נגד פעולות ישראל בהר-הבית.
- דחיית החלטת בית משפט השלום בעניין סגירת מבנה שער הרחמים.
- שמיעת דיווח ממשלת ירדן על מצב "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ.
- הכפלת מספר שומרי הווקף בהר-הבית.
כאמור, מדובר בהמלצות בלבד, ברור שמי שקובע בירדן את היחס לישראל הוא רק המלך עבדאללה. מפגן הכוח בפרלמנט נועד להפעיל לחץ על ישראל לסגת בה מדרישתה לסגור את מתחם שער הרחמים ולהסכים להקמת מסגד נוסף במקום. נראה כי המגעים בין ישראל לירדן על מציאת פתרון למשבר שער הרחמים נקלעו למבוי סתום וירדן מאיימת כעת בהחזרת שגרירה מתל אביב וגירוש השגריר הישראלי מעמאן.
ברור שמי שמושך בחוטי הפרלמנט מאחורי הקלעים הוא בית המלוכה ההאשמי שמנסה באמצעות קבלת החלטות אנטי ישראליות להכיל את הזעם ברחוב הירדני ובאותה הזדמנות לאיים על ישראל.
החרפת היחסים עם ירדן איננה אינטרס של ישראל, גם לא החרפת המצב הביטחוני בהר-הבית שעלול להשליך על המצב בגבול הרצועה ובשטחי הגדה, שרווי באדי דלק, ולהצית אינתיפאדה חדשה בשטחים על-רקע השליטה בהר-הבית.
הפתרון למשבר הוא מדיני בלבד ועל הממשלה העסוקה במערכת הבחירות לפעול באופן מיידי בדרג הבכיר ביותר מול ההנהגה הירדנית כדי לפתור את משבר שער הרחמים.
