דוגמה לאינטואיטיביות (1): ביום ראשון ביציאה מבית הכנסת נתקלתי בחזרה הביתה ברב שעומד ממתין לטרמפ. עצרתי לו "בוא כבוד הרב אני אקח אותך". בדרך סיפר לי שבא לאסוף תרומות לכולל בדרום ת"א. שאלתי אותו בתמיהה: בדרום ת"א יש כולל? יכולתי להבין אם זה בבני ברק, ב
מאה שערים, במודיעין... אבל בדרום ת"א? ענה לי: אתה צודק זה לא הכי מתאים מבחינת המיקום אבל יש לנו ראש ישיבה משוגע שהחליט לפתוח ישיבה דווקא במקום של חילוניים שלא מעט מהם הדרדרו למקומות ירודים ביותר ולנסות להחזירם לדרך המקורית הישרה. באיזשהו מקום זו ישיבה של חוזרים בתשובה סיכם. שאלתי אותו "ומי המשוגע הזה"? ענה לי: הרב אחיעד אטינגר מעלי. לקחתי אותו לכתובת שביקש וחזרתי הביתה. פתחתי לחדשות, אני מנוי בפנמה על הערוץ הישראלי שמשדר ישירות מהארץ. בכותרות המהדורה הודיעו כי הרב אטינגר נורה על-ידי מחבל. איזה עולם קטן העולם היהודי שלנו.
דוגמה לאינטואיטיביות (2): "יש דברים שלא מדברים, אבל לשאול מותר: 12 ילדים ?! 12 ילדים?!" - זה מה שפרסם איש שמאל נחמד דווקא שאני מכיר הרבה שנים ברשת. דוגמית קטנה איך הראש השמאלני פועל. זו האינטואיטיביות שלו לאירוע רצח האב ל-12 ילדים בצומת אריאל. וגם לי הייתה מחשבה אינטואיטיבית על המקרה: איזה יופי. 12 ילדים! עם ישראל חי ובועט. עם ישראל גודל ופורח, 12 ילדים ציוניים נוספו לנו.
בואו אספר לכם משהו קטן שהיה היום לפני חצי שעה, שיחבר אותנו עם המחשבה האינטואיטיבית של השמאל הישראלי. אני בפנמה, ולפני כחצי שעה יצאתי משחרית. ביציאה מבית הכנסת נתקלתי ברב ישיש שאני מעריץ בגלל ענוותנותו. קוראים לו הרב יונה. אמרתי לו רבינו תן לי 2 דקות מזמנך אני תקוע עם שאלה מסוימת, אמר לי תפדל.
שאלתי אותו - אם יש לך סנט אחד שאינו מתחלק לשניים ונתקלת בשני אנשים שזקוקים לחמלתך, אחד חלש והשני חזק, על מי תחמול? למי תיתן את הסנט שלך? אמר לי לחלש. עניתי לו, אם כן זו הקושיה שלי. בשבת זכור שעבר קראנו בהפטרה על שאול המלך שחמל על אגג מלך עמלק ולא הרג אותו. שאול המלך לא היה סתם איש כי אם איש נבחר, השם בכבודו ובעצמו בחר בו מכל אומת ישראל וממנו אני מצפה לחמלה אחרת הגם ועצם החמלה נוגדת במקרה שלפנינו את רצון השם יתברך. יכל למשל לחמול על תינוק קטן בן יומו ויגיד: כן הרגתי יום שלם את כל עמלק מאיש עד אישה מזקן עד ילדה אבל את התינוק הזה לא יכולתי להרוג, חמלתי עליו ולא הרגתי... איך אתה מסביר כבוד הרב שדווקא חמל על אגג מלך עמלק, על האיש החזק והאכזר מכולם?! ענה לי הרב יונה בזה הלשון, ותשובתו, כפי שנראה להלן, תתחבר עם המחשבה האינטואיטיבית של השמאל.
הרב יונה: כשהאדם לא הולך בדרך הישרה כל מנגנוני החשיבה שלו מתבלבלים, כולל אלה החיוביים. הדוגמה של שאול המלך שנמנע מלקיים את מצוות השם הברורה היא דוגמה טובה, גם אפיקי המחשבות החיוביות שלו התבלבלו, כגון לחמול, לחוס, לרחם. סוף ציטוט.
כן ידידיי, זה מסביר לי את ההתנהגות האבסורדית של השמאל הישראלי. אנחנו מתחבטים בשאלה: איך יכול להיות שמלמדים זכות דווקא על אויבינו, על מרצחינו, במקום ללמד זכות על בני עמך על אחיך. הרב יונה נתן לי היום את התשובה.
