רודף כותרות ראש עיריית טבריה הוא פרובוקטור רודף כותרות, "הביריון של השכונה", שהגיע מהעיר ללא הפסקה - ששָם ב'עיר החטאים' (כפי שמכוּנה ת"א) נמנע ממנו לפתח קריירה פרובוקטיבית - כדי לחולל מהומות שבת ועימותים עם החרדים בעיר הקודש טבריה המסורתית והשקטה.
חבל מאוד שהבוחרים בו לא ראו את הנולד, והלכו שבי אחר פיתיונות הסרק שלו, והם הם שנתנו לו את הבימה ל'קריירה' מפוקפקת זו, על חשבון ניהול העיר, טיפוחה וצמצום גרעונותיה התקציביים הכבדים.
טירון פוליטי אהרן אבוחצירא בראיון עיתונאי עימו "8 אישים 8 אסוציאציות" מציין שביבי ראש הממשלה בחר בגנץ לרמטכ"ל, ועכשיו, כלשונו, "עושה ממנו אפס". נכון, ביבי בחר בגנץ להיות מפקד מספר 1 בצבא, אך לא בחר בגנץ להיות ראש ממשלה... וזאת לא רק מסיבות פרסונליות, שביבי רוצה להמשיך בתפקיד האחראי גם בקדנציה הבאה, אלא מתוך אחריות ממלכתית.
לא כל גנרל טוב הוא גם מדינאי ופוליטיקאי טוב. ההיסטוריה מוכיחה זאת בבירור ללא כל ספק. עיין ערך
אהוד ברק שבקדנציה הקצרה שלו בראשות הממשלה היה כישלון. והוא לא לבד. גם אמנון שחק לא הצליח בפוליטיקה והוא הדין לעמיתיו. כי פוליטיקה היא לא רק מתן פקודות. היא דורשת תכנון מדיניות דיפלומטית, מדינית, ביטחונית כלכלית וחברתית שקוּלה ונבונה ארוכת טווח ורחבת היקף.
גנץ היה גנרל בינוני, שנכשל בעסקיו הפרטיים (הממד החמישי) והוא טירון פוליטי. איך הוא חושב לנהל מדינה מורכבת כישראל ללא כל ניסיון ועם רקורד לא מזהיר כשֶלו? לָאיש, ללא מצע ברור וּמפלגת טלאים, של אנשים תאבי שררה, הפתרונים? יש לו עוד הרבה מה ללמוד מיריבו ביבי. מדוע אצה לו הדרך לכבוש את הכיסא הממלכתי על גב הציבור?
מצינג מכירים? מיזם גיוס המונים (הֶד סטארט) מכירים? מכירים (וּמי שלא, שיָקום!). אז הַכירו את המיזם המקביל בעולם הישיבות - מֵצ'ינג, ששובר שיאי התרמה חסרי תקדים.
המיוחד במיזם התורני הוא קביעת יעד של תקציב ושל זמן. רוצים דוגמאות? בבקשה. ישיבה אחת גייסה תוך יומיים 2 מיליון שקלים! (אתם קוראים נכון). ישיבה אחרת גייסה, תוך 6 שעות בלבד, סכום של 800 אלף שקלים! זו דוגמה לאסטרטגיה חכמה, לוגיסטיקה מעולה - תוך גיוס בחורי ישיבה למשימה החינוכית (תרתי משמע) ואיך לא, יעילוּת מירבית!
הכרת תודה וּמי מימן ל-11 חיילים ארוחת מלכים במסעדה בעיר טבריה? עוד לא ניחשתם? היה זה לא אחר מאזרח חרדי (למורת רוחו של ראש העיר הסורר), המבקש להישאר בעילום שם, שביקש להביע את הערכתו לחיילי צה"ל המקריבים את עצמם באהבה למען העם והמדינה. תרומה פרטית, הכרת תודה, ענווה וּמחווה לאומית נאה כבר אמרנו?
