מפלגת "
ישראל ביתנו", הגישה עתירה לבגצ נגד חיובם של יוצאי חבר העמים לעבור בדיקת יהדות על-ידי בתי הדין הרבניים, באמצעות בדיקת די.אנ.איי. הידיעה התפרסמה בימים האחרונים באתר זה. כמובן לא ניתן לצפות את תוצאות העתירה, אבל הייתי רוצה לומר את דעתי לגבי סיכוייה, על-פי המצב המשפטי הקיים.
שתי שאלות מתעוררות כאן - האם הבדיקה אמינה והאם היא חוקית. לגבי אמינות קראתי שהיא שנויה במחלוקת. לגבי חוקיות, התשובה יותר ברורה. חיוב לעבור בדיקה גנטית כדי להוכיח יהדות מנוגד לחוק יסוד
כבוד האדם וחירותו. לדרוש מאדם להוכיח את דתו באמצעות בדיקה גנטית היא דרישה מבזה ופוגעת בכבוד האדם.
יתר על כן, הבדיקה מעוררת אסוציאציות מחרידות. הנאצים טענו כידוע שיהדות היא לא רק ענין של אמונה דתית אלא שהיהודי שונה מבחינה ביולוגית מאחרים. לטעון שיהודי הוא בעל מטען גנטי שונה מנוכרי הוא מעין אישור לתיאוריות גזעניות. רק מהטעם הזה ראוי לאסור את הדרישה.
הפסיקה קבעה שלביה"ד הרבני, כמו לכל רשות שיפוטית, יש סמכות טבועה לנקוט אמצעים שיאפשרו לו לדון בעניינים שנתונים לסמכותו העניינית. ייתכן שהחיוב בבדיקה גנטית נגזר ממנה אבל גם לסמכות הטבועה יש גבולות. מדובר בסמכות שלטונית וחלות עליה המגבלות של הפעלת סמכות שלטונית ובראש וראשונה החובה לפעול בסבירות.
דברים אלה מקבלים משנה תוקף בעקבות חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. השימוש בסמכות הטבועה כפוף לזכויות האדם. פגיעה בלתי מידתית בזכויות האדם תביא לביטול הפעולה שנקט ביה"ד (בגצ לאה לב נ' ביה"ד הרבני).
בענייננו, חיוב לעבור בדיקה גנטית להוכחת יהדות מהווה פגיעה בלתי מידתית בזכויות האדם. הוא פוגע בכבוד האדם ומשפיל את הנבדקים. גם אם הדבר מותר לפי חוקי היהדות, אין בכך כדי להכשיר את המעשה. כשם שאסור להטיל על אדם, שמסרב להתגרש, עונש מלקות, למרות שהדבר מותר על-פי ההלכה, כך אין לחייב אותו לעבור בדיקה גנטית.
