ניצחון אדיר מעשי לנתניהו; ניצחון מוראלי בלבד לגנץ. מסע בחירות "רק לא ביבי" נכשל. נניח לפרשנים שלנו לנתח ולחשב קיצין ונסתרות של הרכב הקואליציה הבאה, ואת גורלה של "תכלת לבן" כמפלגה שאולי תהיה מפא"י של המחר - מרכז של ימין ושמאל. ברצוני לגעת בשתי נקודות אחרות.
האחת היא שעד עכשיו איני יכול להבין מדוע אצלנו, בכל אמצעי התקשורת, בכל הסקרים בשנים האחרונות, נוהגים לעשות את הפילוח הזה: גוש הימין כך וכך קולות, ומולו גוש המרכז שמאל כך וכך קולות. צירוף הקולות הוא 120 חברי כנסת. נבצר מבינתי הדלה להבין כמה דברים בסיסיים: למה תמיד המרכז מודבק לשמאל ולא לימין? למה לא מראים לנו גוש ימין מרכז מול גוש שמאל? מה, יש קשרי חיתון בין המרכז לשמאל? ויותר מכך: למה המפלגות הערביות (להבדיל ממפלגות ערביות בעבר הרחוק שהיו מפלגות לווין של מפא"י), שכולן שוללות את מהותה וזהותה היהודית של מדינת ישראל, נכללות משום מה בגוש המרכז שמאל? מישהו יכול להסביר לשכל הישר של האזרח "הסביר" מה למפלגת
בל"ד ולשמאל? מה היא עושה שם? לדעתי השמאל הישראלי (הלא קיצוני) נמצא במרץ וגם במפלגת העבודה. זה הכל מבחינה מפלגתית. הוא נמצא כמובן בהרבה ארגונים לא מפלגתיים, בתקשורת, ובאקדמיה. דהינו, השמאל בישראל הוא קטן במספרו, אך מאוד משפיע תקשורתית. לדעתי הצגת "גוש שמאל מרכז" עם המפלגות הערביות הינה בבחינת מצג שווא היוצר את הרושם שכביכול יש הרבה קולות לשמאל.
השנייה מתחילה בסיפור מהחיים שהתחולל לפני כמה ימים במקום מסוים ברמת השרון. תוך כדי שיחה סביב שולחן קפה, אמרתי שאני הולך להצביע מחרתיים עבור הליכוד והתחלתי לנמק. גברת שישבה לידי הזדעזעה, קמה ממקומה ועברה לשבת בכסא ריק שמרוחק ממני, ליד גברת אחרת שהייתה מוקסמת מדברים שנכתבו בגנות נתניהו. "אני רוצה להתרחק ממיקרובים" אמרה הגברת שהתרחקה ממני. כן, כן, כך אמרה, ואיש לא העיר לה על כך. ואם יש משהו שמעלה לי קשות את לחץ הדם, הרי זאת ההתייחסות למצביעי ליכוד, או לכאלו שמזדהים כליכוד. אני, מפא"יניק בן מפא"יניק בעברי, גאה להיות אחד מ"העדר" של מצביעי הליכוד; גאה להיות אחד מ"האספסוף", אחד מ"הבבונים", אחד מ"הנידרטאלים המודרניים", אחד "שלא יודע לחשוב לבד". אני אחד מאלו ששומע וקורא שנתניהו הוא כמו חמינאי, כמו צ'אוססקו הרומני או
ארדואן, או אפילו "מלך השמש" הצרפתי, המלך לואי ה-14 (דרך אגב, חלקים מהטריטוריה הצרפתית נכבשו בזמנו), ומנחם עצמו שהטיפשות היא ככל הנראה נחלתם של כל בני אדם, עליונים כתחתונים.
שיהיה ברור: אני סולד מהתנהלותו של נתניהו, ופעמים עלתה בי תפילה חרישית שרק בגלל אשתו ובנו יפסיד את הבחירות. אבל הרגש הפסיד. ההישגים של המדינה, בכל התחומים, בתקופת נתניהו, הם גדולים, אי-אפשר להתעלם מזה. לתת את זה בידי חסר ניסיון לחלוטין? התבונה לא נתנה לי. ומשהו פרדוכסאלי: בשטף הקללות והדברים השליליים נגד נתניהו נאמר שגם נשיא ארה"ב וגם נשיא רוסיה, טראמפ ופוטין כאחד, תומכים בנתניהו ורוצים בניצחונו. דומני שאפילו גנץ אמר זאת וקרא לכן להצביע עבורו. איך אני, כ"באבון", הבנתי את הקללות האלו על נתניהו? אם ביבי הצליח להקסים את שני ענקי עולם, והם תומכים בו, לא רק "העדר" של דרום תל אביב ודרום הארץ ואפילו עפולה, אז בוודאי שאתמוך בו ולא במתנגדו! אני צריך את שניהם נגד מנצחי נתניהו?
ומילה לסיום. אין לי ספק שתתחיל עכשיו יללה מקצה הארץ ועד קצה בנוסח: "אויה לנו, אבדה לנו המדינה, המשיחיות תחגוג, הקץ מגיע". איני ישעיהו השני אך אוכל לנחם את כל המייללות והמייללים: הארץ תעמוד על תילה! אם הייתה התבונה שורה בארצנו כי אז היינו מקימים ממשלת אחדות לאומית!
