כל מערכת בחירות מאופיינת בחידוד מסרים לשם בידול רעיוני ופוליטי בין המפלגות השונות והגושים. במקרים רבים גם חוצים קווים לקמפיין נגטיבי של הכפשות והפחדות לצד אי-דיוקים בכדי לעורר את המצביעים ולגבש את המחנות תחת "קורת גג" המועמד ליום הבחירות. אך מערכת הבחירות הזו הייתה רווית כעסים, הכפשות, שקרים ובעיקר שנאה! שהובלה על-ידי מנהיגי המפלגות עצמם. מהצד שלי (מרכז-ימין) נחשפתי לשנאה אישית לנתניהו כפי שלא נראתה בעבר כמה ממכריי וחבריי ציטטו פוליטיקאים וחצו את הקווים בדברי הבלע שלהם נגדו, והגעתי למסקנה כי מתחריו על קהל מצביעיהם לא ממש שונאים אותו כפי שהם שונאים את בוחריו ותומכיו שמצביעים לו ולליכוד פעם אחר פעם וזוכים להיות שותפים בניהול המדינה, חלקם לצערנו לא ממש חושבים שהם זכאים לזה עוד מכשלי הקליטה שלהם בשנות ה-50!. נתניהו והליכוד ניצחו גם את המערכה הזו מכמה סיבות אך אחת מהן היא משום שמספר אוהדיו ואוהביו היה גדול יותר ממספר שונאיו ומתנגדיו.
זהו ניצחון אישי סוחף ומדהים לנתניהו שגרף למעלה מ 1,100,000 מצביעים. עם גוש מחוזק לצידו. נתניהו פעל ממש כפי שהגדירו אותו אוהדיו וחלק מיריביו כ"קוסם" אשר בידו האחת ניהל מספר זירות ביטחוניות-כלכליות, בידו השנייה ניהל את מדיניות החוץ ונפגש עם מספר רב של מנהיגי העולם כדי להוביל מהלכים אזוריים, אך במקביל לכל זה ניהל מאבק אישי על שמו הטוב תוך התמודדות שוטפת עם החלטות של גורמי הפרקליטות, היועמ"ש
מבקר המדינה, המשטרה ואחרים לצד התקפות ארסיות של נציגי האופוזיציה המבקשים להחליפו בעידוד ותמיכת חלק מגורמי ההשפעה המובילים באליטות בישראל ובראשם חלק לא קטן של כתבי ופרשני תקשורת שחצו קווים והביעו עמדות פוליטיות וביקורתיות נגדו כאילו היו מקהלה אחת מאומנת היטב לשיר שיר אחד בלבד "רק לא ביבי".
נתניהו הוביל קמפיין בחירות אינטנסיבי עמוס ומוצלח. ללא ספק! הוא המומחה לפוליטיקה הישראלית, מי שפיצח פעם אחר פעם את אופי ורצון הבוחר כפי שאף ראש
ממשלה לא עשה לפניו! הוא הקליט מאות קטעי מסרים לקריאה לבוא ולהצביע בהיקף שלא נראו כאן בעבר, הגדיל ראש הפעם ואף ירד לחוף הים בנתניה בחליפה ועניבה רק כדי לקרוא למצביעים לבוא ולהצביע בקלפי. הוא לא פעל רק בחזית הליכוד אלא במסגרת פוטנציאל קולות הגוש - מרכז-ימין. הוא הוסיף חמישה מנדטים לליכוד! סיכל את כניסתו של פייגלין המשיחי, הגדיל לחבר בין מפלגות קטנות בימין לרשימה אחת, החליש וכמעט והעלים חלק ממבקריו בימין, ריסק את השמאל ורץ כעת לקדנציה חמישית והארוכה ביותר לראש ממשלה מכהן בישראל.
גנץ-לפיד שחברו זמן קצר לפני הבחירות למען אותה מנגינה יחידה "רק לא ביבי", הצליחו להשיג כמות מנדטים מכובדת אך כולה הגיעה מהצד שלהם, מרכז-שמאל ולא ממש מהימין. ללא ספק הם "שתו" את המנדטים של העבודה שהתרסקה ומרצ שכמעט נעלמה לחלוטין, אך ההבדל ביניהם לגוש הימין ברור - קערת הפונץ' של נתניהו והימין גדולה וגדושה יותר משלהם. הם עשו הכל כדי להפוך למפלגה הגדולה ביותר - מתוך תקווה שהנשיא יעניק להם את אופציית הרכבת הממשלה. אך אי-אפשר להתעלם מהעובדה שלמרות שהימין איבד כ-300 אלף קולות (בנט-שקד ופייגלין) השווים לכתשעה מנדטים נוספים שהלכו לאיבוד! עדיין, בימין יש הרבה יותר קולות עם 65 מנדטים לגוש ובמידה ויפעלו בחכמה ויאחדו כוחות הפער בין הגושים צפוי לגדול בעתיד לטובת מועמד הימין.
הצבת המטרה להחליף את ביבי מבלי לומר כמעט כלום היא לא שיטה לנצח בחירות בישראל, גנץ שתק זמן רב מבלי להתראיין והציבור רצה להכירו מקרוב וללמוד יותר על עמדותיו ביחס לנושאים שעל סדר היום. גנץ, הביך עצמו במספר אירועים במהלך הקמפיין, בנאום מוזר ולא מציאותי נוכח ההבדל בין הגושים, הוא מיהר להכתיר את עצמו כמנצח לתפקיד רה"מ והוכיח שוב שהשמאל שומר על המסורת ולא מפספס הזדמנות לפספס שוב! בפעם השישית שהוא חוגג מוקדם מדי וחוטף את האמת בפרצוף בהמשך הלילה. גנץ היה צריך לברך את נתניהו על נצחונו כנהוג בכל מערכת בחירות בישראל ובעולם, אך במקום להתקשר ולברך אותו העדיף לזלזל בו במילות פרידה ולהודות לו על תרומתו למדינה בהתנשאות לא ראויה.
הכפשה קשה בהתנהלותו חסרת הניסיון בפוליטיקה ובקמפיינים, הוכיח גנץ כי הוא מנוהל על-ידי אחרים ולא מוביל ומנהל בעצמו. מישהו כנראה "דחף" אותו להכריז על ניצחון כדי לקבוע עובדות בשטח ולהעביר מסר ישיר לנשיא ריבלין, במהלך הקמפיין גנץ האשים את נתניהו באימרה תמוהה שהוא היה רוצה במותו ובהמשך הם הרחיקו לכת עם הכפשה קשה כנגד נתניהו ב"בגידה"! זה חזר אליהם כבומרנג כאשר חלק מ"המתלבטים" שחשבו אולי להצביע להם הפנו עורף, ופעיליו של נתניהו התעוררו ועבדו במרץ רב לניצחון הליכוד. לפיד שעשה את עסקת חייו כשחבר לגנץ והגדיל את כוחם המשותף נחשב עדיין לחסר ניסיון ולא מתאים לתפקיד ראש הממשלה, נושא שהוכח בקמפיין כאשר גורמים רבים בשמאל דרשו לבטל את הסכם הרוטציה שלו עם גנץ כי הבינו שזה נטל שלא מתקבל טוב בשטח.
רבים טענו כי הוא מתנהל בהתנשאות ובזלזול במי שאינו עמו! ואימרתו בסיום הבחירות כי "ימרר לנתניהו את החיים בכנסת מספסלי האופוזיציה" היא אמרה בעלמא! הרי הוא נחשב לאחד משלושת החכי"ם "המעופפים" בחו"ל, שנכחו מעט בדיוני ועדות הכנסת והמליאה. קל לאיים כך כשאתה יושב בבית הקפה במנהטן ופריז!. מפלגת "כחול לבן" שהוקמה בחטף תחת מטרה אחת "רק לא ביבי" עמוסה אנשים הרואים את עצמם מועמדים ודאיים לראשות הממשלה כמו גנץ, לפיד, יעלון, אשכנזי, ניסנקורן ועוד, לצד הפגנת אגו מנופח ללא ניסיון פוליטי-ממשלתי אמיתי, היא מעין "קונסטרוקציה" זמנית שלא מימשה את מטרתה להפילו ובהיעדר הצבת מטרות תוכניות ויעדים נוספים היא צפויה ל"טייל" בכנסת עד שתתגבש לגוף פוליטי רציני ובדרך להתמודד עם המשברים הפנימיים שיצוצו שם בקרוב מאוד. הניסיון המר של גנץ מעודף הדלפות והקלטות בקולו שיצאו ממטהו רק מוכיחים שיש שם כמה אנשים עם אגו ענק שלא ממש מקבלים את מנהיגותו. הסדקים יצוצו בחודשים הקרובים, ראו מקרה מפלגה תאומה מהעבר - קדימה שעברה תהליך דומה מאוד ולמרות מנהיגיה המנוסים פוליטית פורקה מהר ונעלמה מהמפה הפוליטית על 29 המנדטים שהשיגה.
מפלגת "העבודה" התרסקה בבחירות! מ-24 מנדטים ל-6 בלבד. זהו שיא שלילי של כל הזמנים! לאותם מצביעי "העבודה" שחברו לגנץ-לפיד סביב אותה מטרה יחידה להפיל את נתניהו וזנחו את מפלגת-האם שלהם יש חלק גדול בקריסתה יחד עם
אבי גבאי שלא השכיל לחבר ולחבק את כל הזרמים השונים במפלגה המורכבת הזו מאז נבחר. צריך להיות הגון ולומר כי כל מנהיג אחר במקומו היה חוטף איבוד מנדטים. ללא ספק! זמנו של גבאי כיו"ר המפלגה קצוב שם. הוא די מילכד את עצמו בהתחייבותו שלא יישב עם נתניהו בכל מקרה, והתעלם מרצון בוחרי העבודה עם השנים להשתלב בעשייה ממשלתית ולהשפיע כדי לשרוד. זו המפלגה ש"שוחטת" את מנהיגיה בסיטונות. באופן אישי עצוב לי שמפלגה בעלת מסורת מכובדת של שנים עם פריימריז וקהל מצביעים רב התרסקה כך ונמצאת על סף היעלמות.
המצביעים העולים מברה"מ, עדיין מהווים נעלם אחד גדול, אך המגמה להתבססותם במרכז-ימין בין ליברמן והליכוד בעיקר מסמנת מגמת נטישת השמאל לחלוטין מימי ההצבעה לרבין ב-92'. המצביעים הערבים, לא ממש נהרו לקלפיות וזה לא בגלל נתניהו, אלא הם הפחיתו אמון ותמיכה בנציגיהם שפועלים בעיקר למען הפלשתינים (ואויבי ישראל) ופחות דואגים להם בענייני היום יום. חלקם אף הצביע למפלגות ציוניות כמו גנץ לפיד, הליכוד
ש"ס ו
יהדות התורה. כ-100 אלף איש פחות יצאו הפעם והצביעו, שזה אובדן של שלושה מנדטים. ללא ספק! הציבור הערבי הוציא "כרטיס צהוב" לנציגיו בכנסת ואחוז ההצבעה שם הוא הנמוך מזה 20 שנה.
פייגלין ומפלגתו זהות, ניסו למשוך את הצעירים בהבטחות לאישור לגליזציה לסמים תוך שהוא מסתיר את המצע הקיצוני-משיחי האמיתי שלו. הוא הפך לכוכב טרום הבחירות אך הקים עליו התקפות מכל עבר שחשפו אותו על עמדותיו בעבר ופגעו בו ביום הבחירות. הייתה תחושה שחלק מפרשני התקשורת לצד נציגי לפיד-גנץ שליטפו את פייגלין כי חשבו-ציפו שיהיה "לשון מאזניים" וייתן להם את הניצחון המיוחל על נתניהו. בנט ושקד היו שרים טובים בחינוך ובמשפטים, אך לא פעם הפגינו ביקורת קשה כלפי חוץ לצד יוהרה ו"ירי בתוך הנגמש" בגוש הימין מול נתניהו, הם פיצלו מפלגה שהושארה עם חובות כספיים והקימו מפלגה חדשה אד-הוק שלא עמדה בציפיות וכשלה מול אחוז החסימה.
יכולת סחטנות לעומתם, "איחוד הימין", שנותרה על בסיס
הבית היהודי שהוזנח, היא הפתעה נוספת של הבחירות הללו דווקא בשל החיבורים בין מפלגות קטנות מימין שנעשו בעידוד נתניהו ערב הבחירות, כדי לא לאבד שוב קולות ימין נוספים. וברור שלו בנט-שקד שחסרו מאות קולות, היו עוברים את אחוז החסימה גוש הימין היה מתקרב ל-70 מנדטים!. כחלון וליברמן שעזבו את הליכוד בעבר בכדי לבנות להם בסיס מפלגה משפיעה, התמודדו הפעם עם סיכון מעבר אחוז החסימה בבחירות הללו, מיצו לדעתי את היכולת הפוליטית העצמאית שלהם ויתכן שישובו לליכוד למיזוג מפלגות בהמשך.
תסמונת הגוש, הבחירות הללו הוכיחו כי הקרב בין המפלגות הוא חשוב אך לצד היתרון שיזכה לקבל גוש זה מול השני. שתי המפלגות המובילות פעלו להפחית מכוחן של מפלגות הלווין שלהן רק בכדי לקבל את ההובלה ולזכות באפשרות הקמת הממשלה מהנשיא. אני צופה כי בעתיד עניין הגושים יזכה למהלכים מקדימי בחירות - גוש מול גוש. כך יכוונו המצביעים את עמדתם בהתאם לסיכוי הזכייה לצד הקטנת יכולת הסחטנות של המפלגות הקטנות בהמשך התהליך להרכבת הממשלה ובניהולה השוטף.
אולפן החדשות המיוחד שהקים מטה הליכוד טרם הבחירות בהובלת כוכב התקשורת אלירז שדה בפייסבוק, נחשב להצלחה שיווקית אדירה שהביאה לחשיפת מסרי הליכוד ונתניהו באמצעי חדשני זה להעברת מסרים "עוקפי תקשורת מסורתית" בצורה טובה ישירות לפעילים בשטח! כאשר הליכוד חושף את סרטוניו שם ראשונה זה הפך לגורם מפתיע עבור גופי התקשורת המסורתיים. קמפיין ה"גוואלד" של רוב המפלגות היה מוגזם מאוד הפעם, שני הגושים סבלו מכך אך גוש השמאל התרסק נוכח "שתיית הקולות" המאסיבית על-ידי גנץ-לפיד.
יו"ר ועדת הבחירות השופט מלצר התערב במקרים שונים מעבר ל"מידתיות" ראויה והגינות כלפי צד אחד - הוכח כאן כי מינוי שופט שכיהן בתפקיד פוליטי כיועמ"ש של מפלגה פעילה (העבודה) וכמועמד מטעמה בפריימריז בעברו, לא ממש מתאים ולא ראוי להוביל את מערכת הבחירות הארצית לכנסת, ולו בשל מניעת לזות שפתיים והאשמות הצד השני על אופי מעורבותו והחלטותיו. זהו כשל מקצועי שפגם במעמד התפקיד. פרשני התקשורת השונים שהיו שותפים ל"עליהום" השלילי על נתניהו באמצעות מסרים גלויים וסמויים שהעבירו בשידוריהם חטאו למעמדם ותפקידם, ציבור מצביעיו הפנים את האיום ויצא בהמוניו לפעול למענו ולמען הליכוד.
הגיע הזמן שמישהו מקרב התקשורת עצמה יבדוק ויחקור את תחזיותיהם הכושלות שחוזרות בכל פעם וזוכות לחשיפה מוגברת בניגוד למציאות. מוטב שישובו לתפקידם המסורתי כעיתונאים מדווחים או פרשנים הגונים אחרת מומלץ שישיבו את תעודת העיתונאי שלהם ויתמודדו לכנסת הבאה - שם נראה כמה באמת שווה כוחם בשטח. לצערי כל עוד הם ממשיכים לפעול כך, הם פוגעים באמון הציבור בתקשורת שנחשב לנמוך ממילא. תסמונת "בית הספר בליך" ברמת גן ש"חזה" תוצאות בחירות בעבר, אך ממשיך בהתמדה לטעות בכמה מערכות אחרונות, פרסם כי "כחול לבן" זכתה בכ-50% מהקולות בבחירות פנימיות שהתקיימו שם לפני חודש, טעה שוב פעם! ועליו ניתן לומר בהומור - בליך - ביבי לא ינצח כאן (קרדיט לידידי
יוסי אחימאיר). אנחנו לשמחתנו התרגלנו לזה שהשמאל ינצח שם ואנו ננצח בבחירות האמיתיות. הסוקרים כרגיל טעו ולא דייקו רובם למעט המדגם של פרופ' קמיל פוקס שהיה קרוב לתוצאות. הם שוב לא צפו את תוצאות ההתחזקות של החרדים וההישג של ליברמן שנחזה מתחת לאחוז החסימה.
קוסם אמיתי לסיכום, זה היה קמפיין אגרסיבי, מעורר זעם וביקורת כמעט על בסיס יומי. מבחינת נתניהו -מתחילתו הוא כוון לקהל מצביעיו מימין, קהל שהוגדר מראש ולמרות תקלות קלות מתמונת הסלפי עם המועמדים ועניין הצילום בקבר חללי צה"ל שלא היה ראוי, לא היו חריגות מהתוכנית הסדורה. ההיצמדות לדרך שהותוותה מבעוד מועד פיצתה על המוקשים הללו. זו הייתה מלאכת מחשבת שהוכיחה את עצמה והוציאה את נתניהו שוב כ"קמפיינר" הטוב ביותר בישראל. מזה שני עשורים, רבים ממצביעיו ויריביו ביניהם גם פוליטיקאים בכירים, מודים שנתניהו של הקמפיינים הוא פנומן וקוסם אמיתי.
בשל יכולתו לאפיין ולזקק את המסרים לקמפיין ולהיצמד אליהם, לצד יכולת העמידה שלו בלחצים העצומים ובמוקשים הפוליטיים של עומס הבחירות. מערכות בחירות ידועות בהכפשות שבהן ובקמפיין נגטיבי בין המועמדים השונים, אך הפעם כל הצדדים החריפו את השיח הפוליטי בתקשורת המסורתית והשיח ברשתות החברתיות היה קשה מאוד על גבול האלימות. עכשיו השמאל צריך לקבל את תוצאות הבחירות כי זהו רצון רוב העם, נתניהו ירכיב ממשלת מרכז-ימין כנראה כפי שרצו בוחריו ותומכיו בשטח. וכל הצדדים צריכים לפעול לאיחוד וחיזוק הקשר בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית החבולה והמפוצלת ממילא כי בכל זאת יש לנו מדינה אחת לנהל ולחיות בה בביטחון ורווחה.
