מי בעד שלטון החוק

תוצאות הבחירות איכזבו רבים בכלי התקשורת ובמערכת המשפטית. בנימין נתניהו ניצח, ובגדול. החשבון אינו רק כמה מנדטים קיבלו שתי הרשימות הגדולות - 35 לליכוד, 35 לכחול לבן. החשבון האמיתי הוא כל אותם קולות שהצביעו עבור מפלגות גוש הימין (ש"ס, יהדות התורה, איחוד מפלגות הימין, ישראל ביתנו, כולנו, הימין החדש), בתוך כוונה, ומראש, שראשי אותן מפלגות ימליצו על נתניהו להרכיב את הממשלה הבאה. המדובר, בחשבון הכולל, ב-2,271,520 קולות שהצביעו עבור נתניהו (52.33% מכלל המצביעים). עבור בני גנץ לראש ממשלה הצביעו (כולל לעבודה ומרצ) 1,473,224 קולות (33.94%). תוצאות אלה מבטאות את רחשי הלב של הציבור, הרואה בנתניהו - למרות החשדות נגדו - איש מתאים להוביל את מדינת ישראל לפחות בארבע השנים הבאות. כל זאת, בכפוף, כמובן, להוראות החוק - המאפשר לנתניהו לכהן כראש ממשלה, אלא אם הורשע בפסק דין חלוט (סופי) בעבירה שיש עימה קלון. תוצאות הבחירות אמורות לחייב את המערכת הפוליטית, כמו גם את המערכת המשפטית. אחרי הכל, מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית - כך לפחות מספרים לנו אותם שופטים בירושלים ואותם משפטנים בכירים בצ'אלח א-דין - שבה הריבון הוא העם. אף-על-פי-כן, כבר בשלב זה נראה כי גורמים שונים פוצחים, באמצעות כמה כלי תקשורת, בניסיון לבצע מרי אזרחי. לא פחות: 1) ניסיון סחיטה באיומים - כמה כלי תקשורת פרסמו איומים נגד נתניהו, מפיהם, כביכול, של משפטנים ו/או שופטים בכירים, בדרישה למנוע מנתניהו למנות את חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ו/או יריב לוין לתפקידים: השר לביטחון פנים ו/או שר המשפטים. אם אכן ימנה אחד מהם, נטען, יבולע לו. יבואו איתו חשבון בתיקיו הפתוחים (תיק 1000, תיק 2000 ותיק 4000). המדובר בחשד לעבירה פלילית של ניסיון לסחיטה באיומים. במדינה מתוקנת, אמור היה היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להורות על פתיחת חקירה פלילית. אלא שכרגיל, מנדלבליט לא ממלא את חובתו. דמו של נתניהו מותר; 2) כופרים בהוראות החוק - העם/הריבון אמר את דברו: בעד ממשלה בראשות נתניהו. הבחירות התקיימו, כידוע, כאשר העם/הריבון יודע היטב את כתב החשדות שפרסם היועמ"ש בעניינו של נתניהו. החוק עומד גם הוא לצדו של נתניהו. החוק קובע ארבע משוכות עד להדחה אפשרית: נתניהו זכאי לשימוע בפני היועמ"ש, בעיצומו יוכל להעלות את טיעוניו; אם ייכשל, יכול נתניהו לבקש מוועדת הכנסת למנוע הסרת חסינותו (בנימוק לאכיפה בררנית ו/או נוכח האינטרס הציבורי בהמשך כהונתו); לאחר מכן זכאי-הוא להתמודד ולהוכיח חפותו בבית המשפט המחוזי בירושלים בפני שלושה שופטים; ואם ייכשל, הוא זכאי לערער בפני בית המשפט העליון. רק אם לא יצלח את כל ארבע המשוכות הנ"ל ויורשע בפסק דין חלוט בעבירה שיש עימה קלון, תופסק כהונתו. זה החוק, כאמור, ואין-בלתו. למרות כל זאת, גורמים משפטיים שונים, ובהם אליקים רובינשטיין - מי שכיהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה ולאחר מכן בתפקיד שופט בית המשפט העליון, אצים-רצים להתראיין ולדרוש הפסקת כהונת נתניהו, כאשר יכריע היועמ"ש מנדלבליט בעד הגשת כתב אישום נגדו. בפועל, רובינשטיין, שהוא ללא ספק אחד המשפטנים הבכירים בישראל, קורא/דורש לסטות מהוראות החוק ובכך הוא מבקש לסכל את רצון הריבון. זו התנהגות תמוהה ביותר, במיוחד כאשר היא נעשית מצד אדם במעמדו של רובינשטיין; 3) סירוס ראש הממשלה - הממשלה ובראשה נתניהו יידרשו לפעול בתקופה הקרובה למינוי מפכ"ל משטרה חדש, במקום רוני אלשיך שסיים תפקידו בנובמבר 2018, וכן פרקליט מדינה ומבקר המדינה, במקום שי ניצן ויוסף שפירא המסיימים בקרוב את תפקידם. דא-עקא, כבר בשלב זה פועלים גורמים שונים, ואף נעשו פניות בנושא אל היועמ"ש מנדלבליט, שתכליתן: למנוע מנתניהו לעסוק במינויים אלה, בשל זאת שגופים אלה עוסקים בתיקיו של נתניהו. גם דרישה זו נוגדת את החוק, שכן, מטרתה אינה מניעת פגיעה בטוהר מידות, אלא ניסיון לכפות על נתניהו להימנע מיישום מדיניות ממשלתו, ולסכל מינוי אישים טובים וראויים שיובילו שאת השינויים הדרושים במערכת המשפטית, כולל פיצול כפל תפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה.

נתניהו ניצח בבחירות לכנסת ה-21 ברוב גדול (52.33% לעומת 33.94%). הוא ירכיב, קרוב לוודאי, את הממשלה הבאה. דא-עקא, המאבק הגדול עוד לפנינו. רבים וחזקים, ובראשם כלי התקשורת, פועלים גם בגלוי וגם במחתרת, כולל בדרכים בלתי חוקיות, כדי למנוע מממשלה לגיטימית ליישם את מדיניותה. הצונאמי הגדול עוד לפנינו. נתניהו ואנשיו ופרקליטיו יצטרכו לנהל בתקופה הקרובה מאבק חריף ואגרסיבי כדי להדוף את השקרים והמתקפות שבפתח. היועמ"ש מנדלבליט - הנתון כפי שחשפנו כאן לסחיטה מצד גורמים בפרקליטות ובמשטרה - אמור לפעול כדי לשמור על שלטון החוק, לפחות עד שיקבל הכרעה סופית בעניינו של נתניהו. אלא שמנדלבליט מתנהל כ"עלה נידף" ובשתיקתו הוא מאפשר לשרלטנים לפגוע באושיות הדמוקרטיה בישראל.