פטפטנים ובכיינים נמאסתם כשאני קורא ושומע את המבקרים והקשקשנים למיניהם על כך שנתניהו לא הביא לדיון את עסקת באומל לדיון בקבינט ולדיון ציבורי אני מגחך, מצחק לעצמי, ורץ וצוחק כל הדרך אל בנק הזרע של הטיפשות והרוע. מדובר בממשלת מעבר ובקבינט מעבר. היועץ המשפטי אישר, אילת שקד אשרה, הנשיא חתם ועצמות באומל הובאו למנוחה בישראל במסגרת "ושבו בנים לגבולם", חיים או מתים.
יתרה מכך אני מודע היטב לדוח שמגר שקבע עקרונות ומסגרת למו"מ, על שבויים ונעדרים. ובכן רבותי, הדוח תקף למשא-ומתן עם מדינות נורמטיביות, לא עם סוריה, לבנון, חמאס עזה שכנינו המדוכאים והדמוקרטיים. לפיכך להערכתי עקרונות שמגר לא יעילים ולא ישימים, אלא אם יתגשמו, יעגלו פינות בצורה מידתית וסבירה. במקרה הספציפי מדובר בסוחר סמים שמסיים את המאסר בעוד חודשיים ומחבל שניסה לעשות משהו ולא הצליח. לי זה נראה כעסקה סופר משתלמת, הגיונית ומוצלחת.
ורצוי לזכור כשדנים עם שכננו הנאורים לא העקרונות קובעים אלא אינטרסים בלבד, לאמור מחירים באנשים, בכסף, במחוות ובתנאים. לכן רבותי המבקרים, לגבי כל מהלך של הממשלה הישנה והחדשה, התעוררו - הבחירות הסתיימו הרוב קבע, המיעוט בכה, ככה זה בדמוקרטיה. ואם זאת הדרך למרר את החיים נוסח לפיד, אני קורא לו לגשת לכבות את הלפיד ולשוב הביתה. אתה, המודח הראשון, השבט אמר את דברו....
ולסיום אומר זאת כך, יונית, אם ניתן להחזיר את יתר הנעדרים והשבויים מסוריה, מעזה, שנתניהו לא יתייעץ עם הקבינט, אם זה לא אפשרי, ויחזיר הבנים הביתה. הציבור יבין ויסלח והבכיינים המבקרים והפוליטיקאים ימשיכו לקשקש והשיירה תמשיך לדהור קדימה.
