גבאי כמשל למקרא ראיון עיתונאי עם ראש עיריית חיפה, עינת קליש-רותם, שאלתי את עצמי האם כאדריכלית מצטיינת אכן מדובר באישה ריאליסטית מהפכנית, השואפת להפוך את העיר לפנינה תיירותית, או שמא מדובר באישה הוזה בלתי מציאותית, כפי שהיא מציעה לסגור את הבז"ן - בתי הזיקוק והנמל, המהווים מקור הכנסה מרכזי לתושבי העיר.
אולם כשקראתי את עמדתה של קליש, התומכת ללא סייג ב
אבי גבאי, ואחרי כל הנהגתו הכושלת במפלגת העבודה, שהובילה את התנועה לשפל חסר תקדים, עדיין רואה בו מודל למנהיגוּת (איזו בדיחה, אתם שומעים טוב?) - אמרתי ללא ספק שמדובר באישה הוזה, ונשארתי נחרצת בדיעה זו. זאת גם אם תמיכתה בגבאי מתבקשת לאור תמיכתו בה כמועמדת לראשות העירייה. אבל בגדול מדובר בדבקות טוטאלית, עיוורת וּמנותקת מהמציאות במנהיגותו של האיש שנכשל ללא הפסקה במבחן התוצאה. ואבי גבאי כמשל לתפיסותיה וּלתוכניותיה ההזויות בכלל. וּבא לחיפה גואל.
חסידות בחוד החנית חסידות בלז ידועה כחסידות פורצת דרך בתחומים רבים. זו החסידות היחידה מכל החסידויות המסורתיות (להוציא חסידויות חב"ד וברסלב הייחודיות), שפתחה את שעריה לתנועת התשובה, אשר הפכה לחלק בלתי נפרד מהקהילה. בלז גם התחברה לראשונה לאינטרנט הכשר, ויש לה מגוון ארגוני התנדבות לקהל הרחב.
חסידות זו הייתה גם מחלוצות היוזמה להקמת משמר אזרחי חרדי, הפועלת בשיתוף פעולה הדוק עם המשטרה, שלא הפתיעה והייתה אפוא רק שאלה של זמן.
ראוי להרחיב את הארגון הוולונטרי הזה לציבור החרדי כולו, ולמסד אותו בתור שירות לאומי, במקום השירות הצבאי, לתפארת הקהילה.
לשון באגורה אגורה בלשון זכר? לפחות כך על-פי אחד מבכירי הקריינים ברשות השידור. וכֹה אמר קריין החדשות הוותיק: "שמונָה עשר אגורות". לא אחרת. כך פתח השדרן המהולל את מהדורת החדשות, כמה סמלי, בסמוך ליום הלשון העברית שציַינו לאחרונה. אז לידיעת הציבור, הצורה הנכונה היא, כפי שתיקן הקריין במהדורת החדשות הבאה, "שמונֶה עשרה אגורות" בלשון נקבה.
הקריין לא לבד. שגיאות דקדוקיות רוֹוחות בקרב שדרנים וכתבים, האמורים לשמש מודל לציבור בתחום תקינוּת הלשון. השגיאות הן בתחום חילופי בניינים וּגזרות, סמיכוּת ולא פחות בחילופי זכר וּנקבה בעיקר בתחום המספרי. ראוי שהם יעברו קורס מזורז בעברית נכונה. אולי כדאי שהטקסטים יעברו את עינה הפקוחה של יועצת הלשון לפני השידור, כדי למנוע מעידות בעתיד. וּבא לִלשוננו גואל.
