כשבערב שבת בערוץ "כאן" האשים חבר הכנסת
עוזי דיין את חבר הכנסת עופר כסיף וחבריו בחתירה נגד המדינה, הצטערתי, שלא ישב לצדו של עוזי דיין המשורר
נתן אלתרמן, שהיה בוודאי מבהיר לו, כי יש לכבד מבקר מדיניות, ואין לראות במבקר מדיניות חותר נגד המדינה. העושה זאת מבקש לקבוע דפוסי מדינה, העושה דרכה לחיק הפאשיזים.
כשתקשורת התגייסה להציג מפגינים באחד במאי ב-1958, שנאסרו על-ידי המשטרה כחותרים נגד המדינה, התייצב המשורר נתן אלתרמן לא כחותר נגד המדינה, וכתב באומץ לב ב-11.5.1958 בעיתון "דבר":
"אוֹתוֹ עֲרָבִי אַלְמוֹנִי שֶׁקִּלֵּל וְרָגַם בַּחֲמַת-חֵרוּק שֵׁן, הִכָּה וְהֻכָּה, נִגְרַר לַמְּכוֹנִית הַנִּסְקֶלֶת, הוּא בְּעֶצֶם עַל צַד הָאֱמֶת, הַיָּחִיד שֶׁלֹּא אָשֵׁם, זֶה לֶקַח נַצֶרֶת... תּקְווֹת עַם וְעַם גָּם עָלֵינוּ חָלוֹת וּמֵעוּט מְדֻכָּא וְצוֹדֵק - זֹאת נֶאֱמָר וּנְדַקְדֵּק מֵעוּט הַהוֹפֵך אֶת הָרֹב לְצִבּוּר שֶׁל קַסְדוֹת". הקדים ביומיים את נתן אלתרמן העיתונאי והביוגראף של
דוד בן-גוריון, שבתאי טבת, שכתב "כחותר נגד המדינה" בעיתון
הארץ -
"אילו הייתי ערבי תושב ישראל הייתי מפגין עם מק"י ב-1 במאי בנצרת ובכל מקום אחר בארץ ..." היה מי שזעם, שתופיק טובי, נציג מק"י בכנסת, חותר נגד יסודות המדינה עת גינה ב-1953 מעל דוכן הכנסת תופעת ירי על מפגינים בכפר ערה בה נהרגו ונפצעו. היה זה נתן אלתרמן שבעיתון "דבר" ב-9.1.1953 גינה את הפרקליט הצבאי, הממאן למסור לשופט מי ירה בכפר ערה, מי הרג שני ערבים ופצע חמישה בהפגנה נגד הפקעת קרקעות. בדיון הזה התייצב המשורר נתן אלתרמן לימין העמדה של חבר הכנסת תופיק טובי.
וכך כותב המשורר: "יֵשׁ סוֹדוֹת צְבָאִיִיּם!/ הֵם הַחוֹמָה וְהַבְּרִיחִים/בֵּין אֻמָּה וּבין צד שֶׁאָזְנוֹ מוֹעֶדֶת/ אַך אֵין סוֹד הַיָּכוֹל וְצָרִיךְ לִהְיוֹת חַיִץ/ בֵּין הָעָם לְבֵין קוֹל הַמִּשְׁפָּט וְהַצֶּדֶק". חבל שעוזי דיין אינו מאמץ את מה שראה נתן אלתרמן, שאין להשתיק ביקורת, חובה לדרוש -
"לְהַקְשִׁיב לְקוֹל הַמִּשְׁפָּט וְהַצֶּדֶק". ב-1948 העיתונות הרבתה לתאר הרג מסתננים לישראל. היה זה המשורר אלתרמן לפי גרסת עוזי דיין "שחתר נגד אושיות המדינה", כי ביקש לראות במסתנן אדם, הרוצה לחזור לשדהו שלא קצר, לעצי הזיתים שלו שלא מסק, לתאנים שלא ארה ולגפנים שלא בצר. ואין כל הצדקה להורגו. אין כל הצדקה למנוע ממנו זכות טבעית לחיות בבית שבנה. ב"דבר" ב-7.8.1953 הביע זעזוע, שבמלחמה נגד מסתננים ישנה קשיחות ואטימות לב למסתננת הערבייה ולשני ילדיה
"הַמְּדִינָה אֲשֶׁר בְּאֵיזֶה חוּט/ קְשׁוּרָה הִיא אֶל הִסְטוֹרְיָה יְהוּדִית מֻבְהֶקֶת - דְּבָר מָה מַרְתִּיעַ וּמוֹשֵךְ לָסֶגֶת מֵרְדוֹף בְּלִי קֵץ אִשָּׁה עַרְבִיָּה בְּלִי תְּעוּדַת זֵהוּת". בטור "דרכי ביטחון" ב"דבר" ב-14.7.1950 גינה אלתרמן סריקות אחר מסתננים ביניהם זקנים, נשים וילדים. בעיני עוזי דיין בוודאי אלתרמן חותר נגד המדינה בזעקתו:
"נֶעֶקְרוּ נָשִׁים מִן הַטַּף בַּקַּת". באנלוגיה גדושה בקונוטציות מזכיר אלתרמן, שמי שהצביע בכנסת בעד הורדת ההצעה של תופיק טובי לדון בנושא בכנסת, עליו לזכור שהוא
"יְהוּדִי מְזַיֵּף דַּרְכִּיּוֹת מִדּוֹר -דּוֹר מִסְתַּנֵּן בֶּן בְּנָהּ שֶׁל מִסְתַּנֶּנֶת".
בעיצומה של המלחמה החייל נתן אלתרמן מחטיבה 8, פרסם בעיתון "דבר" ב-9.11.1948 עדות שירית, המגנה את גירוש ערביי לוד ורמלה בעת מבצע "דני" בשיר "על זאת". בבית הששי בשיר כתב את צמד המילים -
"פּוֹשְׁעֵי מִלְחָמָה" לצמד המילים הגיע לאחר שתיאר בבית הראשון והשני ג'יפ
"הַחוֹצֶה אֶת הָעִיר הַכְּבוּשָׁה וְנַעַר עָז וְחָמוּשׁ ... וּבָרְחוֹב הַמְּדֻבָּר אִישׁ זָקֵן וְאִשָּׁה נִלְחֲצוּ אֶל הַקִּיר, הַנַּעַר בְּשִּׁנֵּי חָלָב "אֲנַסֶּה הַמִּקְלָע" וְנִסָּה, רַק הֵלִיט הַזָּקֵן אֶת פָּנָיו בְּיָדָיו... וְדָמוֹ אֶת הַכֹּתֶל כִּסָּה". מצער, שבשבוע הראשון לחברותו בכנסת החליט האלוף במיל., עוזי דיין, לקחת על עצמו את תפקיד המסית, המצביע על כל מי שמבקר את מדיניות ממשלת ישראל כחותר נגד המדינה. אם כבר עליו לכלול בין "החותרים נגד המדינה" את המשורר נתן אלתרמן, שיצא חוצץ נגד כל מי שמפקפק.
ואסיים במובאה קצרה מהטור השביעי שפורסם ב"דבר" ב-18.11.1949 בו כתב נתן אלתרמן -
וּבְכֵן מִי תּוּפִיק טוּבִי הוּא חֲבֵר הַכְּנֶסֶת הוּא קוֹמוֹנִיסְט עֲרָבִי בְּבֵית הַנִּבְחָרִים יוֹשֵׁב הוּא בִּזְכוּת מְלֵאָה וְלֹא בְּחֶסֶד..." עוזי דיין, את השיעור בדמוקרטיה תקבל, כשתקרא את עשרת הבתים הנוספים בשירו של נתן אלתרמן, המוקדש לחבר הכנסת של המפלגה הקומוניסטית הישראלית, החבר תופיק טובי, שאת דרכו ממשיך בכנסת ישראל הקומוניסט ד"ר עופר כסיף.