יפה עשה ד"ר אורי וייס, עמית מחקר במכון ון ליר, שהדגיש במבוא שכתב לאנתולוגיה יהודית הומניסטית "וַאֲהַבְתֶּם", שיצאה לאור בימים אלו בהוצאת "כרמל ירושלים", שהיא
"נערכה מתוך כבוד למקורות ובוודאי מנקודת מבט הרחוקה מלהיות אנטי דתית". ביטויי ביקורות, שבאו לידי ביטוי היו רק מתוך אהבה לערכי היהדות. נכונה הבחנה כואבת של העורך, המציין שבעוכרי המתיימרים לייצגה ולדבר בשם ערכיה בולט האימוץ של תיאולוגיה אפלה, המצדדת במלחמות ומעשי פשע בשם היהדות. בשבועות האחרונים אנו עדים לדוברים בחרדת קודש על יהדות ובשם היהדות, כשהם מתייצבים לימינו של חשוד בעבירות שוחד על-ידי רשויות החוק.
בשורות האחרונות של המבוא כתב העורך:
"צרת היהדות היום היא אימוץ תיאולוגיה אפלה, המצווה על מלחמות ופשעים. כך כביכול בשם היהדות ותוך הוצאת דיבתה רעה". והוסיף "אפילו אתאיסט מושבע, אך מתנגד לכיבוש, פועל לקידום ערכי היהדות יותר מאנשי גוש אמונים". יפה עשה העורך, שציטט מדבריו של ר' בנימין ב"מַשָּׁא עֲרָב", שנכתבו בשנת 1907 בשבט תרס"ז-
"אֵין הֶבְדֵּל וּפְדוּת בֵּין עִבְרִי לַעֲרָבִי לְהַחְיוֹת אֶת הָאָרֶץ בָּאתֶם וְאֶת יוֹשְׁבֶיהָ עִמָּהּ וְלֹא לָקַחַת מֵאֲחֵרִים בָּאתֶם כִּי אִם לְהוֹסִיף לָהֶם..." מצער, שדברי ר' בנימין לא הפכו למצפנה ולמצפונה של החברה הישראלית. מצער, שלא נווטו חיינו בארץ הזו תוך הקשבה לקריאה -
"וְהָיָה כִּי תָּבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת אֶרֶץ מוֹלָדְתְךָ ... וּפָקַדְתָּ לְשָׁלוֹם אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. לֹא בְּאֵיבָה וְלֹא בְּעֶבְרָה וְלֹא בְּמַשְׁטֵמָה תִּבְנֶה אֶת מִשְׁכַּן דּוֹרוֹתֶיךָ, כִּי אִם בְּאַהֲבָה וּבְחֶסֶד וּבֶאֱמוּנָה. וְאָהַבְתָּ אֶת יוֹשֵׁב הָאָרֶץ, כִּי אַחִיךָ הוּא עַצְמְךָ וּּבְשָׁרְךָ". תודה לד"ר אורי וייס, שהביא גם מדברי ר' בנימין, שפורסמו בחוברת "נר" במרס 1956 ב"נאום חדש של ישראל אל אחינו המסתנן", בה מתגלית מלוא עוצמתה של יהדות הומנית, הקשובה לפליט הערבי, שרק מבקש לממש זכות טבעית לחזור לשדה שלא קצר, לעצי תאנה שלו שלא ארה, לגפנים בכרם שלא בצר ענביהם, למטעי זיתיו שלא מסק -
"וּמֵעַתָּה לֹא צְרִיכִים פְּלִיטִים לְהִסְתַּנֵּן בִּגְנֵיבָה, בִּרְעָדָה, בְּחַיִל וּּבְזִיעַ, כִּי אִם בְּשֶׁקֶט, בְּשׁוּבָה וְנַחַת, כִּי יִהְיוּ בְּטוּחִים שֶׁכָּל רַע לֹא יְאֻנֶּה לָהֶם... לֹא מִסְתַּנֵּן יִקָּרֵא כִּי אִם מַעְפִּיל". מעפיל שיתאפשר לו לחזור לאחד מחמש מאות הכפרים שנהרסו. ואני הייתי מוסיף מימוש זכות השיבה לרופא חוקר לספרייתו בת אלפי הספרים בטלבייה, שחלקה הולאם בספרייה הלאומית וחלקה שימש את חילי צה"ל לנגב ישבן כשחירבנו.
הסופר אבות יישורון במסה, החותמת את האנתולוגיה בשם "הספרות תערוך את התפילה" מתגלה, למרבה הצער, בין הבודדים שאומר ללא מורא, שגאולת ישראל והקמת ריבונות יהודית אסור היה לה לקום, כשעם ילידי שחי פה הפך לפליטים -
"אֵלֶה אֲשֶׁר שָׁמְרוּ עַל קְבָרֵינוּ וּשְׁמוֹת יִשּׁוּבֵנוּ הַקְּדוּמִים, אֵלֶה אֲשֶׁר אֶת אַרְצֵנוּ הֵם הוֹתִירוּ לִפְלֵיטָה, וְעַצְמָם הֵדִירוּ מִקְלִיטָה. לֹא מַגִּיעַ לָהֶם לִהְיוֹת פְּלִיטִים". כיום את זעקת אבות יישורון זועק המשורר ד"ר אלמוג בהר, שעם מובאה קצרה ממנה אסיים:
"שִמְעוֹן הַצַּדִּיק מִשְּׁיָרֵי הַכְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה הָיָה .....
וְהוּא הָיָה אוֹמֵר: עַל שְׁלֹשָה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד
עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים,
וַאֲנַחְנוּ לֹֹא תַּלְמִידָיו וְלֹא תַּלְמִידֵי תַּלְמִידָיו
וּכְבָר אֵין מוֹרָא שָׁמַיִם עָלֵינוּ כְּעַל תַּלְמִידָיו......
שָׁכַחְנוּ כִּי גֵּרִים הָיִינוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שָׁכַחְנוּ כִּי תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָנוּ וְלַגֵּר הַגָּר אִתָּּנוּ שָׁכַחְנוּ כִּי בְּנֵי מִשְׁפָּחַת חָאנוּן אֵינָם גֵּרִים לָאָרֶץ הַזֹּאת, כִּי בְּנֵי מִשְׁפָּחַת אֶל-כּוּרְד אֵינָם גֵּרִים לָאָרֶץ הַזֹּאת, כִּי בְּנֵי מִשְׁפָּחַת עָ'אוַוי אֵינָם גֵּרִים לָאָרֶץ הַזֹּאת, וְעוֹד אֲנַחְנוּ מוֹסִיפִים לִשְׁכּוֹחַ...". את מה שמבקשים, למרבה הכאב, בחברה הישראלית לשכוח מבקשת האנתולוגיה היהודית הומניסטית "וַאֲהַבְתֶּם" להזכיר לנו. על שירים נוספים שהובאו באנתולוגיה ברשימה הבאה.