מבוכה רבתי בעדר הכבשים של שונאי נתניהו - הנה סוף-סוף משהוא מנחית מכה אמיתית לשנוא נפשם. לא בהגיגים אינטלקטואלים הממציאים כינויים אינפנטיליים כגון "בוגדניהו", "שקרניהו" ושאר שמות מלאי דמיון יוצר של הכבשים רוויי השנאה, אלא במניעה של ממש משנוא נפשם לחטוף להם את המדינה בפעם החמישית.
אחרי שכבר השלימו עם הכרעת אספסוף הבבונים (השנואים עליהם לא פחות) הפתיע אותם הגואל, מנע בפועל הקמת ממשלת זדון ושלח את עם ישראל כולו לבחירות נוספות של עוד לא אבדה תקוותנו. אך אליה וקוץ בה ולקוץ הזה קוראים
אביגדור ליברמן.
מה מה מה פועה עדר הכבשים, מה לכל הרוחות עושים? כיצד יוכלו הכבשים, גאוני הדור, להודות לגואל על הנס שעשה עימם כאשר עד לרגע הנס היה הגואל עצמו נתעב ושנוא נפשם כנתניהו עצמו? כיצד אפשר לחבק את מי שעד כה היה "מסית", "גזען", "מושחת" ושאר תארי כבוד כפי שרק העדר השונא יודע להעניק?
רועה אחד (בחצי משרה) תפס פיקוד ומצא את הפתרון למבוכה במילת הקסם "דמוקרטיה". זה שרק עתה נבחר על-ידי הרוב בבחירות דמוקרטיות מהווה סכנה ממשית לדמוקרטיה (כך טוען ברצינות רועה העדר שזה עתה הפסיד) ויש לסלקו לאלתר לפני שישית עלינו דיקטטורה אכזרית. לשם הצלת הדמוקרטיה מותר ואף צריך לחבק ולאהוב את מי שערכיו מנוגדים כליל לערכי הכבשים כולן. עת לשנוא ועת לאהוב. "הצלת הדמוקרטיה" היא המשימה והיא מקדשת את כל האמצעים. גם את חיבוקו של שנוא נפש מתועב כאביגדור ליברמן הכוכב החדש בעדר הכבשים האינטלקטואלים של שונאי נתניהו.
