חבר'ה, עזבו שטויות, למדו מ
אביגדור ליברמן ליהנות משני עולמות ולרקוד בשני אולמות ובשתי חתונות.
עם פרסום תוצאות המדגם בליל הבחירות באפריל השנה, כאשר חלק ייחס את הניצחון ל
בני גנץ וחלק - לבני נתניהו, אני מיד הבנתי, אולי היחיד, שהמנצח האמיתי הוא ראש המפלגה ה'רוסית', אביגדור ליברמן. מי לא יודע שבישראל לא בוחרים ראש
ממשלה, גם לא מפלגות. בישראל בוחרים גושים. בבחירות 2009 מפלגתה של
ציפי לבני זכתה ברוב קולות, אך את הקואליציה הרכיב מנהיג הגוש הגדול ביותר.
באפריל השנה הגוש שנקרא ימין קיבל 65 מנדטים, אבל חמישה המנדטים הביא ליברמן, בלעדיו לימין היו רק 60 מנדטים, איתם אתה לא תלך למכולת, לא תביא סחורה. גם ממשלה של 61 מנדטים התקשתה לתפקד, אז ברור שהפעם ליברמן הפך ללשון המאזניים. כרגע יש לו יותר כוח. מיד העליתי את מסקנתי לעמוד הפייסבוק שלי, זה מתועד. אומנם לא ידעתי לֵמה יתרגם ליברמן את הכוח שקיבל. חשבתי לתומי שאולי יכתיב לצה"ל את המהלכים מול עזה, ידרוש יותר טיקים למפלגתו, יותר תקציבים לקהל הבוחרים שלו המזדקן במסכנות.
אבל כעת מתברר שהכוונה הייתה אחרת: לא לאפשר להקים קואליציה בראשותו של נתניהו. בנאומו אחרי פיזור הכנסת נתניהו הבהיר שהסכים לכל דרישות ליברמן וזה פשוט לא רצה להיכנס לממשלה. אני נוטה להאמין לנתניהו, ולא משום שהוא יותר אמין בעיניי. חשבו לבד: מה היה קורא, לו דקה לפני ההצבעה על פיזור הכנסת נתניהו היה מכריז שהוא עוזב את ראשות המפלגה ומישהו אחר בליכוד היה מקבל מנדט מהנשיא? כחול לבן הייתה מצטרפת לקואליציה ללא נתניהו, לו בתנאי של רוטציה - ואז בין לילה אביגדור ליברמן מהגורם החזק במערכת הפוליטית היה הופך לגלגל החמישי שאיש לא צריך להתחשב יותר בגחמותיו ובדרישותיו כי יש ממשלה גם בלעדיו - ודי יציבה.
גם תלתלים וגם קרחת נשאלת השאלה - מדוע ליברמן הסתכן בתסריט כזה? כנראה, מטרתו העיקרית לא הייתה לשמש השר החזק בממשלה אלא בכול מחיר לסלק את נתניהו מהזירה הפוליטית. מה הסיבה? יש לי כמה השערות אך אשאיר אותם לעצמי. אומרים שמטרתו של המהלך - לקבל עוד מנדטים. אבל גם אם מפלגתו של ליברמן אחרי הבחירות בספטמבר תכפיל את כוחה זה לא ייתן לו גרוש.
בכול זאת בינתיים ליברמן מצטייר כאיש שמצליח ליהנות משני עולמות. מהיום עליו ניתן לומר, שיש לו גם תלתלים וגם קרחת. הוא המליץ לנשיא להטיל את משימת הרכבת ממשלה על נתניהו, ועשה הכל כדי להכשיל אותו (או לא עשה דבר כדי לעזור לו להרכיב ממשלה). הוא נחשב איש ימין מנוקדים - אך הפך גם ליקיר השמאל.
הוא לכאורה דואג לביטחון המדינה ועושה הכל כדי להוריד מראשות הממשלה את האיש שפעולותיו בזירה הבינלאומית היא תרומה אדירה לביטחון ישראל. הוא מצטייר כמגן חופש הדיבור, ובנאומו האחרון התנפל דווקא על העיתון '
ישראל היום' שמכניס גוונים למרחב התקשורתי בארץ וכמעט לבד לא מיישר קו עם הקרטל התקשורתי הפוסט-ציוני, והשווה אותו עם עיתון 'פרבדה'.
הוא גר בנוקדים, אך מצליח לגייס כמעט כל המנדטים שלו מהבוחרים שלא גרים בהתנחלויות. כמעט כל הבוחרים שלו הם עולים מברה"מ לשעבר בגילאים מתקדמים, ואין אף נציג מהאוכלוסייה הזאת בסיעתו. הוא נחשב למנהיג הסקטור ה'רוסי', ולא התפשר כדי לקבל בשבילם איזה תקציב ולשפר את חייהם. הוא מרכיב קואליציה עם חרדים בבחירות מקומיות ומסרב להתיישב איתם סביב שולחן הממשלה.
והדובדבן שבקצפת: הוא מקבל את הכוח הפוליטי שלו מה"רוסים" המבוגרים שרובם המכריע לא אוהבים את הבולטותם של הלהט"בים בפרהסיה, ומנהל מאבק דווקא בחרדים שגם הם בהשקפותיהם בנושא קרובים ל"רוסים" שלו.
