האם באמת לא קוראים ספרים

אומרים שהנוער לא קורא ספרים. הוא שקוע במחשב. אז אינני יכול לערוך סקר (ואני גם לא מאמין בסקרים) אבל הרושם שלי קצת שונה. הלכתי לפני שבועות אחדים לחנות ספרים בקניון שלנו. המוכרת הצעירה הצביעה לי על ארונות הספרים הממלאים את כל הקירות והצהירה: כל זה לא תפאורה... אז עכשיו נסתיים שבוע הספר המרכזי ובחנויות אפשר עוד לקנות בהנחה מן השיירים. כשעברתי להסתכל, ראיתי שאני לא היחיד שנכנס לחנות הספרים ויש מי שקונה. לפני כשבוע גם התפרסם דוח של הספרייה הלאומית, שלפיו יצאו לאור 8,571 כותרים ב-2018 ו-91% מהם נדפסו בשפה העברית. זאת עלייה במספר הספרים לעומת 7,692 בשנה הקודמת. עוד הוסיף הדוח שבעשור האחרון מדובר בעלייה של 35%. כלומר, אני יכול להסיק בשמחה שלמרות ההערכות השחורות, לא ירד מספר הקוראים עברית בישראל. אבל אבי שומר, האיש שהקים לפני 38 שנה צומת ספרים, אומר בראיון לדה מרקר שאיננו בטוח שהענף ימשיך להתקיים. הוא רואה באויב הגדול את הטלוויזיה ויותר מזה - את נטפליקס. היום אי-אפשר לתכנן כמה שנים קדימה כי השוק כל הזמן משתנה. "לפני שנה חל מהפך גדול בקמעונות בישראל ובעולם, וכיום אנחנו לא יכולים לחזות מה יקרה אפילו לא בעתיד הקרוב", אומר שומר במסה העצובה שלו. התפעלתי כאן לפני כשבוע מספרו המעולה של דויד גרוסמן, "החיים משחק איתי יותר מדי". אחר כך קבלתי לידי ספר קודם שלו, "יש ילדים זיגזג", שנועד לבני נוער וגם למבוגרים. קראתי ונהניתי מאוד (למרות שאני יכול להיות סבא של הקוראים הצעירים). ואז המשכתי לקרוא את דבריו של אבי שומר והוא לא גילה לי סוד: מדפיסים הרבה ספרים לא ראויים. כך אמר בשיחה עימו: "אנשים כותבים ספר, הולכים להוצאה ומשלמים לה 30-40 אלף שקל כדי שיוציאו אותו. ההוצאות לא מספרות על כך לאף אחד, וככה מגיעים לשוק הרבה ספרים לא ראויים. פעם זה לא היה קורה: אם ספר היה טוב הוא היה יוצא לאור, ואם לא - אז לא". כלומר, בחירת הספרים תלויה בקוראים ורשימות ה"בסט סלרים", אינן ערובה לאיכות, כפי שאני יודע מפגישות בוקלאב, שאני משתתף בהן לעתים. לקראת שבוע הספר חיפשתי ומצאתי (קצת בקושי), שאת הקמתו יזם המשורר שלמה טנאי (מי מכיר? מי יודע?) בשנת 1958. בקיץ ההוא נערך המפגש הראשון של ה"שבוע" בבית טשרניחובסקי (מי מכיר? מי יודע?) בתל אביב ביוזמתה של העירייה. בין המשתתפים, המשורר יעקב אורלנד (מי מכיר? מי יודע?), איתמר יעוז קסט (מי מכיר? מי יודע?) דוד ניב (מי מכיר? מי יודע?) ועוד.

שיחת נשים

אשה לחברתה: מה טוב באופנה המכוערת הזאת? - שהיא מתחלפת מהר. קצרת מועד.