לפני למעלה מחמישים שנה אמר ראש הממשלה לוי אשכול כי "הארץ הוא
עיתון המרעיל את נשמת קוראיו". בימים אל חוגג זה 100 שנות קיום וקשה לספור כמה נשמות וכמה מוחות הורעלו משחור הדיו של הכותבים בו, שהשנאה היא לחם חוקם, ושקנאות שמאלנית חילונית מעצבת את דעת (אם יש כזו) קוראיו.
למן השי ניצנים למיניהם ואסתר חיותים ואמנון אברמוביצ'ים ושאר קנאים אחרים שכשרונם, יושרם, שכלם, סכלותם, הביאו אותם להיות בצד הלא נכון של היושרה, הצדק והאמת. כל כרם שנגעו בו, נהפך בעזרתם לענבים באושים. הדינות זילבר למיניהן כופות את חילוניותן על ציבור דתי וחרדי בנהלן מסע תקשורת ורדיפה משפטית, כדי למנוע מציבור זה לקיים את אורחות חייו, דהיינו שמירת דיני צניעות. בכול הפרדה שבין גברים לנשים באירועים שמבקשים לקיים, הן שולחות את ידן החילונית למהדרין. מה מבינה הזילבר בענייני דת? בענייני יהדות? ואליה מצטרפים בקול תרועה עוד בורים ועמי ארצות כמו ראש העיר של רמת גן, ראש העיר של חולון, שאסרו על אירועים בהפרדה. קיבלו בסכלותם כי רבה את המשפח של דינה.
מה עוד עשה
עיתון הארץ לקוראיו ונאמניו? הביא את ענייני האבא ואבא, האמא ואמא, את מצעדי הגאווה והלהט"בים לנורמטיבי, לטבעי, והפכו את המשפחה המסורתית לחשוכה ופרימיטיבית. ההומואים על הפסטיבלים שלהם הפכו לקבוצה הנחשקת ביותר, המחובקת באהבה שאיננה נגמרת בחברה הישראלית...
נכון, צריך לכבד כל אחד, להבין שהטבע לעיתים חומד לצון, אבל לנפץ את היסוד של המשפחה המסורתית? את ערכי המשפחה הנורמטיבית של אלפי שנים? כבר הצלחתם להוציא את המילים אבא ואמא אפילו מטופס הגיוס ולהמיר אותו בהורה 1 והורה 2 ...איזה מסר יש כאן לדור הצעיר האומלל שגדל כאן על עיוות ועל טרלול מערכות? המשפחה היהודית המסורתית היא אאוט, היא חשוכה, היא לא אינית, אז מה הפלא שהשאלה הראשונה שנשאל שר החינוך החדש
רפי פרץ "אם יהיה שר חינוך גם לתלמידי הקהילה הגאה"? שום שאלה על מקצועות הלימוד, על האתגרים, על תוספת שעות, על צפיפות בכיתות, על אלימות, על בורות ועילגות הנוער ואיך לשפר זאת, מה פתאום! את מי זה מעניין בכלל, אל מול ילדים "גאים"? הם היו מרעיפים על שר החינוך הלל ושבח, לו היה מבטיח לרשום כבר בכיתה א' את הילדים למצעדי ה"גאווה".
מה קורה כאן? מדוע לא שאלו את שר החינוך, איך זה שיאיר לפידים ועפר שלחים, כתבנים לשעבר, לא למדו מעט שיחה תרבותית מהי? שיח מכבד, נעים, במקום אש שרושפת כמפי דרקון שבוער מהלוע שלהם. כמה שנאה וגידופים לראש הממשלה, כמה קנאה!
שנאת חינם פתגם חסידי מספר מדוע ניתנו לאדם שתי עיניים? כדי שבעין אחת יראה את מעלותיו של חברו ובעין השנייה יראה את חסרונות עצמו, ואלה? למן כתבלבי החצר בתקשורת, גמדי הפוליטיקה, ומפיצי השנאה, אלה יכולים להאמין שאליהם כיוון הנביא ישעיה "בתוך עם טמא שפתיים אנוכי יושב".
אין להם שיח כלשהו פרט לשנאת ראש הממשלה. עדיין לא אמרו חברי כחול לבן והעבודה או כל פוליטיקאי, מה דעתם על כלכלה, על מדיניות, האם יוכל איש מהם להיפגש עם טראמפ או פוטין ולא לקרוא מהדף את המלים שכתבו להם יחצנים? עוד אלוף, כאשכנזי, ו
שבתאי שביט, ויעלון וגנץ ומצטרפים אליהם
יאיר גולן ומיודענו
אהוד ברק, כולם אוהבי שררה ושנאת חינם, ודעת אין! איזה דבר חכם, ערכי, ציוני, יהודי, אמר פעם מישהו מהם? האם לחזור על דברי סגן הרמטכ"ל? על דבריו הנלוזים של אהוד ברק שהשנאה לנתניהו מעוורת אותו. מה יש בהם מלבד התפארות הגרזן על החוצב בו, התרברבות המשור על המניף אותו, שהרי כולם ביחד ועוד חבר אלופים כמוהם אינם משתווים למדרך רגלו של נתניהו, ותופרי התיקים בפרקליטות... היכן למדו את הגיזרות? אולי ליקטו אצל יצחקי במשטרה?
חסרי יושרה כולם, שופטים המתנפלים על שר המשפטים כשהם בעצמם נוהגים שלא כל חוק צריך לקיים, אפילו חוק יסוד עומד לדיון וממתין לנטיית ליבם, במחשבה שערכי השופטים נעלים יותר מערכי המחוקק: חוק הגיוס, חוק המסתננים, אפילו בוטלו על ידם. לדידם הדבר הקדוש ביותר הוא קיום פסקי הדין של בתי המשפט. הם כפפו כל חוק, שיבשו דיני חוזים, כשהם שמים את בתי המשפט מעל לכול כשהם קובעים מה סביר, ראוי ומידתי, והכול בשם שלטון החוק. ואם יש כבר שופט אמין כמו
אביטל חן מתיק
שרה נתניהו, הוא מותקף לאחר שפרסם "פסק דין סלחני". פתאום ההכרעה איננה קודש קודשים, פתאום הוא מתבקש לשפץ את ההחלטה, להכריע ששרה אכלה את כל החמגשיות. מערכת המשפט קדושה רק כאשר היא מיישרת קו עם שוטפי המח.
ולא שכחנו איך הביאו הנשמות המורעלות את האויב הערבי לפתחנו. כל שיעשה רוצח ערבי נתעב-נמחל בסופו של דבר. קטוסה אם אנס או לא, חובק וצולם באמפטיה, בחביבות עם ילדתו האהובה בת השבע, אבל השאלה החשובה, איך מביאים את הנחש לתוכנו, אינה נשאלת. מביאים את הנחש הביתה ואחר כך בודקים אם הכיש, אם המית. איש לא שאל, מדוע בבית ספר חרדי לבנות מחזיקים עובדים ערבים? זו איננה תקינות פוליטית, לשאול שאלה כזו. 'גזענות' יזדעקו הלשונות נוטפי הארס...
מסתתרים מאחורי מילים מקושקשות, השואלים אינם שואלים, העונים אינם עונים, אלופייך סוררים, שופטייך אפסיים, והציווי אחד! גדף עוד את ראש הממשלה, השמץ אותו, ספר כמה אתה מטאור שלא יאה לך הישיבה בממשלה. עשה סקרים בלי לשאול אף נסקר, תן לאהוד ברק עשר מנדטים אפילו עשרים, ועוד פעם צא על ראש הממשלה, ווהאמת הלא משתנה שאף אחד מכול אלה וכולם ביחד, רחוקים מזרח ממערב מנתניהו.
