כל מי שעושה עסקת נדל"ן יודע, שבכל הנוגע להיבטי מיסוי ה
מקרקעין - מס שבח ומס רכישה - יש לבחון לעומק את חבות המס והפטורים. כדי להימנע מטעות בכדאיות העסקה, נכון לבצע את הבדיקות הללו לפני חתימת חוזה המכר, אולם מעטים מאלו המבצעים עסקות נותנים את הדעת לגבי סוגיית התשלומים לרשויות המקומיות. במקרים אלו, נוכח ניסוח לא ברור או לא מקצועי של סעיפי החוזה, נוצרים לא מעט עימותים בין מוכרי נכסים לבין הרשויות המקומיות, וגם בין הצדדים לעסקה.
בכדי לבצע רישום של עסקת מקרקעין בטאבו, נדרשים אישורים מהעירייה ומהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. האישור מעיד, כי לבעל הנכס אין חובות. בעבר, קבלת אישור עירייה שכזה הייתה נעשית יחסית במהירות. אולם בית המשפט העליון קבע, כי במקרים מסוימים אם הרשות המקומית לא דרשה תשלום מסוים מהמוכר (ארנונה, מים, היטלים) בעת הנפקת האישור לטאבו, היא מנועה מלדרוש את הדרישה מהקונה לאחר העסקה. בשל כך, לאחרונה מרבית הרשויות החלו לבצע בדיקות מקיפות וקפדניות של חובות על נכסים, בעת הפנייה אליהן מבעל הנכס להנפקת אישור. הבדיקות, שנעשות באמצעות מומחים, כוללות בחינה של היטל השבחה החל על הנכס, היטלי פיתוח וחובות ארנונה. מרבית הרשויות המקומיות יבצעו מדידה של הנכס ובדיקה רוחבית של החבויות. יש לציין, כי גם אישור לטאבו לצורך רישום משכנתה מצריך בדיקה של הרשות המקומית, בפרט בנושא הארנונה, ולכן גם התהליך לקבלתה הוא ארוך.
כהערת ביניים, ראוי לציין שלא נכון לקבוע מועד קצר במסגרת הסכם המכר להעברת אישור העירייה (כולל הוועדה המקומית) לטאבו, וכן לבנק לצורך רישום המשכנתא, כי אין לדעת מתי אישורים אלו יתקבלו וכל התחייבות בנושא היא בעייתית ומסוכנת.
סוגיית התשלומים לרשויות המקומיות היא מורכבת וכוללת מספר תשלומים, אשר לכל אחד מהם יש הסדר חוקי שונה. בין התשלומים נמצאים הארנונה הכללית, היטלי ההשבחה, היטלי פיתוח לעירייה ודמי ההקמה לתאגידי המים והביוב. כל אחד מהתשלומים הללו נוצר בעיתוי אחר ואף לעיתים מוטל על גורם אחר. למשל: היטל סלילת רחובות, הנכלל במסגרת תשלומי היטלי הפיתוח, כולל הן את התשלום בגין היטל הכבישים והן את היטל המדרכה. המועד הראשוני לתשלום היטל הסלילה הוא הנחת התשתית הגובלת ברחוב בו הנכס מצוי, אולם לא פעם חלק מהרשויות לא הוציאו דרישות בעת שהונחה התשתית, אלא בשלב מאוחר יותר או רק במועד מתן האישור לטאבו בדבר העדר חובות.
לרוב, בתי המשפט לא ביטלו דרישות היטלים אשר יצאו בשלב מאוחר. לכן, כאשר נשלחת דרישה בשלב מאוחר והחוזה בין הצדדים כבר חתום, מתחילים הצדדים לריב ביניהם על מי חל התשלום. ויכוחים אלו יכולים להימשך שנים רבות לאחר שכבר הושלמה העסקה.
דוגמה נוספת נוגעת לדמי ההקמה אותם מטילים תאגידי המים העירוניים. תשלומים אלו נועדו לממן את הקמת תשתיות המים והביוב בתחומי הרשות המקומית והם מוטלים, לרוב, במועד הוצאת היתר בנייה. אולם, החוק מאפשר לתאגידים להוציא דרישת תשלום אלה גם בגין "פוטנציאל בנייה שטרם מומש". כלומר: התאגיד מקבל מקדמה על חשבון בנייה אשר טרם יצאה אל הפועל. דרישה שכזו לאחר עסקת הכר, תיצור קונפליקט משפטי בין המוכר לקונה.
לאור העובדה שפסיקות בית המשפט יצרו הקפדה יתרה מצד הרשויות המקומיות, מומלץ לכל מי שמוכר או רוכש נכס, לקחת בחשבון גם את נושא המיסוי המוניציפלי כחלק מעלות העסקה ולתת עליה את הדעת לפני עריכת הסכם המכר.
