מזה שנים, משרד החינוך הפך להיות מטרה ברורה של המפלגות הדתיות, במיוחד אלה המזוהות עם המה שהיה הפעם מפד"ל וכיום מי ישורנו. המפלגות החילוניות רואות במשרד זה סוג של סרח עודף, מקפצה למשרדים אחרים נחשבים יותר. לא בכדי המפלגות הדתיות לוטשות את עיניהן אל משרד החינוך: הוא עתיר תקציבים וניתן לעשות בהן מה שרוצים. שנית, וזה העיקר, אפשר באמצעותו להשפיע על תודעתם של הילדים. בקיצור, אפשר לשטוף להם את המוח, הכל לפי האידאולוגיה הפוליטית או הדתית של נושא משרת השר. זהו מצב מסוכן, הגורם נזקים בלתי הפיכים לתלמידים.
החטא הקדמון של פיצול מערכת החינוך וחלוקה לפי אידאולוגיה פוליטית, נמצא בתקופת המנדט. החטא הזה לא תוקן גם לאחר כינון המדינה, ובפועל ישנם כיום כ-5 זרמים שביניהם אין כל קשר. על הסכנה הנוראה באי-תיקון המצב הקיים מוסברת היטב במסמך של המכון הישראלי לדמוקרטיה: "השבטיות במדינת ישראל של היום, הפיצול לזרמים ותתי זרמים אידיאולוגיים, השבר החברתי, שנאת האחר, וחוסר היכולת להסכים על שום דבר כמעט, מסכנת את החברה. ההפרדה בין השבטים גדולה, והניכור רב.
למצב המצער הזה, יש ביטוי מובהק במערכת החינוך-ההפרדה המוחלטת בין הזרמים. התוצאה טרגית: למשל, רוב בני הנוער לא פוגשים עד בגרותם את האחר. חניך מערכת החינוך הממלכתית דתית לא פוגש על-פי רוב אף חילוני, חרדי או ערבי בן גילו עד שהוא מגיע לצבא. בשבטים אחרים, המצב קשה אף יותר. יש בישראל חרדים או ערבים, שלא תהיה להם אינטראקציה עם מישהו שאינו מבני 'שבטם' גם כל חייהם". נדמה לי שדברים אלה מוסכמים על מרבית אזרחי ישראל. העתיד אינו מבשר טובות כי החברה הישראלית ממשיכה להידרדר לפיצול עד כדי סכנה קיומית.
נחזור עתה למה שקורה במערכת החינוך רק מתוך נקודת מבט אחת: האינדוקטרינציה, שטיפת המוח המאוד משוכללת שאינה נראית חיצונית אלא היא חבויה בתוך תוכניות לימוד שונות, בדגשים חינוכיים מוכתבים על-ידי מלמעלה. אוסיף משפט שיתכן מאוד ויעורר מחלוקת: מערכת חינוך מתיימרת להנחיל ערכים, ללמד ערכים, להפנים ערכים. מעשים כאלה מאפיינים משטרים טוטליטריים. ערכים נרכשים באמצעות דוגמה אישית, מתן אפשרות לחשוב בצורה חופשית ללא חשש ומורא. טוב, נניח לכך, ונחזור ונאמר שכל אימת שמערכת החינוך כה מפוצל וכה פוליטית, אין אפשרות חופשית להיחשף למגוון ערכים. ומה עושים שרי חינוך למיניהם? כופים ערכים, כופים מוסכמות כביכול ומדרדרים את המערכת שאולה.
שואה שניה כל מה שנאמר לעיל נועד להסביר מדוע אמירתו המופרכת של שר החינוך החדש (מי יודע אם יהיה שר החינוך לאחר הבחירות בספטמבר הקרוב!) עוררה ויכוח, מחלוקת, וחשש בקרב הורים רבים שמא זה יהיה קו הפעולה גם בהמשך. כה אמר השר פרץ ביום ראשון האחרון הישבת הממשלה:
"ההתבוללות היא כמו שואה שנייה. יש התרחקות מהיהדות של חלק גדול מהיהודים בארה"ב".
הבנתם את זה? שואה, לא פחות ולא יותר! וכל זאת מדוע ולמה? כי לדידו של פרץ יש התרחקות מהיהדות של חלק גדול מהיהודים בארה"ב. אני בטוח שרבים מחאו לו כפיים. ראש הממשלה תמך. דווקא השר שטייניץ, שר האנרגיה, השיב לפרץ: ""התבוללות זו לא בעיה קריטית. קודם כל צריך להפסיק לזלזל ביהודים שחיים באמריקה ורואים עצמם יהודים מבחינה היסטורית ותרבותית ולא רק דתית". שימו לב למיקוד המצוין של השר שטייניץ: הם רואים את עצמם יהודים מבחינה היסטורית ותרבותית ולא רק דתית. ואני אוסיף: כך הוקמה מדינת הישראל הציונית, מדינת יהודית תרבותית ולא מדינה דתית, לא מדינת הלכה, לא מדינת הדתיים. אלא שפרץ, כיום, וחבריו לפני, מנסים לשנות את האופי היהודי התרבותי-היסטורי של ישראל ולהנחיל כאן מאפיינים דתיים מובהקים.
השואה של פרץ היא אי-קבלת היהדות הדתית על-ידי מרבית יהודים ארה"ב ולא המרת דת חלילה של היהודים. הוא רואה בהתרחקות מהדת היהודית כשואה אלא שאותם "משומדים" נשארים יהודים ועוד איך. היות שפרץ אינו יכול להתערב במה שקורה בארה"ב, הוא וחבריו עושים זאת המערכת החינוך הישראל החילונית. אולי זה יפתיע כמה קוראים, אך עד כמה אנשים יודעים שבזרם הממלכתי-דתי אין שום אפשרות ששר יוכל להתערב בתכנים? כלל לא אלא רק מועצה מיוחדת המורכבת מאנשי חינוך דתיים הקובעים את תכני הלימוד. כך גם מערכת החרדית. איפה כן אפשר להתערב? בזרם הממלכתי בלבד, הזרם הגדול ביותר. וישנה התערבות פוליטית ואידאולוגית. פרץ וחבריו הקודמים רוצים למנוע "שואה" על-ידי קירוב התלמידים ליהדות כפי שהם תופסים אותה. וזו נעוצה הבעיה של שטיפת המוח.
אם ישנם זרמים עצמאיים לחלוטין הפועלים לפי תכתיבים של אידאולוגים ואנשי חינוך משהם, כי אז גם הזרם הממלכתי-חילוני חייב לזכות לאותה העצמאות. הפטרונות הזו של ראיית מה שקורה בקרב היהודים האמריקניים כשואה, פטרונות שהיא מבזה ומגעילה, אפשרית רק בישראל. החברה הישראלית משלמת מחירים נוראיים על תופעות אלה. הגיעה העת שמישהו יגיד די.
