ב-29 בספטמבר 1938 מתכנסת במינכן ועידה הקרויה לדראון עולם על שם העיר. בפגישה נכחו: הפירר הנאצי היטלר, ראש ממשלת בריטניה צ'מברליין, ראש ממשלת צרפת דאלאדיה ומנהיג איטליה מוסוליני, על המדוכה חבל הסודטים. תוצאת הוועידה הייתה הסכמה על סיפוח חבל הסודטים מצ’כוסלובקיה לגרמניה, וזאת מבלי שצ’כוסלובקיה השתתפה כלל בוועידה.
עוד לפני שהתכנסה הוועידה, ולאור הלכי הרוח המוזרים של "שלום עולמי" אשר היו בניגוד קיצוני למציאות שיצרה התוקפנות הגרמנית, בד-בבד עם היערכות צבאית מקיפה של גרמניה למלחמה ולכיבוש אירופה,
וינסטון צ'רצ'יל אמר: "בריטניה יכלה לבחור בין החרפה לבין המלחמה. היא בחרה בחרפה, ותקבל במלחמה".
וינסטון צ'רצ'יל מונה לימים (1939) לשר בממשלת בריטניה, ולראש ממשלתה (1940), ובריטניה, בהנהגתו של צ'רצ'יל יחד עם שאר כוחות הברית הכריעה את הסרטן הנאצי. וזה קרה אך רק לאחר שמלחמת העולם השנייה קטלה מיליונים רבים, ובכללם ששה מיליון מבני העם היהודי.
יש שראו בתוצאות של הסכם מינכן כניעה מסוכנת לרודנות הנאצית, אשר רק תגביר את התיאבון הנאצי, ויש כאלה, כמו ראש ממשלת בריטניה, והאווירה בכלל באירופה באותה עת אשר סברה "תנו לנו שקט, חבל הסודטים הוא לא העסק שלנו". הם לא הבינו שהדיון במינכן היה על מדינותיהם ובירותיהם.
אנא צפו בסרטון הקצר, בו רואים את ראש ממשלת בריטניה ייוצא מן המטוס שהביא אותו חזרה לאדמת בריטניה, ולקול תשואות הקהל הוא מקריא את מכתבו של הפירהר הגרמני, מכתב בו מאשרר היטלר את הסכם מינכן שנחתם רק יום קודם לכן, ומצהיר על ביטול כל כוונת מלחמה בין המדינות, לאורו של ההסכם.
חבל הסודטים היה קו הביצורים העיקרי של צ'כוסלובקיה, מסירתו לגרמניה הנאצית ללא הגנה של העולם החופשי על ריבונותה של צ'כוסלובקיה, איפשר בפועל את פתיחת גבולותיה של צ'כוסלובקיה לכיבוש מלא על-ידי הגרמנים. בחודש מרס 1939 כבשה גרמניה את מרבית שטחה של צ’כוסלובקיה, ורק כאשר ביקשה גם את אדמות פולין ("המסדרון הפולני" והעיר דנציג) פרצה מלחמת העולם השנייה.
רק טפשים לא יראו את האנלוגיה: שלטון עריץ של מנהיגים חולי נפש, היערכות למלחמה, איום להרוס מדינות אחרות, פיתוח וייצור נשק להשמדה המונית, עם כוונות התקפיות מוצהרות בריש גלי. עם זאת יש הבדל מרכזי אחד, מלחמת העולם השנייה הסתיימה עם נשק שהשיב את מאזן הכוחות לדמוקרטיות, ועתה מבקשת אירופה שוב לקנות שקט, והפעם תוך שהיא מאפשרת לעריצים לפתח כלי נשק כאלה בעצמם.
בשנות השלושים של המאה הקודמת יכול היה צ'מברליין להתחבא מאחורי תירוץ של חוסר ניסיון עם עריצים, אבל בימים אלה, ניסיונו המר של צ'מברליין ידוע לכולנו. מנהיגי אירופה, המלחמה היא לא על ירושלים בלבד, לא על היהודים בישראל בלבד, המלחמה היא על הבירות שלכם, על מיליוני האזרחים שלכם.
