אביגדור ליברמן שוב מאשים את ראש הממשלה בנימין נתניהו בניסיון לתפור לו תיק. הפעם בתוכניתם של אופירה וברקוביץ' (ערוץ 12, 25.09.20). דבריו ההזויים נועדו, לפי הבנתי, לתעתע בגורמי האכיפה ולסכל בדיקה רצינית ו/או חקירה משטרתית נגדו. הפעם בפרשת כלי השיט ובפרשת קונסול הכבוד, שאותה חשפנו ב-News1 (10.09.20). נתניהו "מומחה בתפירת תיקים", אמר בשידור. זה התחיל עם בני גנץ, לאחר מכן נגד גבי אשכנזי, ואחריו אביחי מנדלבליט, ולאחר מכן נגד שי ניצן. "הוא תופר תיקים", אמר. "אני שומע בטח עוסק בתפירת תיק עבור אביגדור ליברמן. אני גם שומע כל מיני טיפוסים מפוקפקים שכל הזמן מחפשים ושואלים בשליחות העלומה..." - מאשים ליברמן, ומנסה ליצור הקבלה, משל הוא וגורמי האכיפה הבכירים, ובראשם מנדלבליט ושי ניצן, מצויים בסירה אחת.

מאפיונר, מזומנים

שמעתי שוב ושוב את דבריו. לאמיתו של דבר לא הופתעתי. שכן סוד גלוי הוא: ליברמן התנהל כמאפיונר. המידע שהצטבר עצום רב. כולל מידע רגיש ומוכמן בדבר מיליוני דולרים, במזומנים, שהתגלגלו בסביבתו הקרובה (לפי המידע, חלק מהמזומנים נמסרו לו אישית). ליברמן פעל כמאפיונר באמצעות "חיילים", בדיוק כמו במאפיה הרוסית. ילדיו נחשפו גם הם לחלק מסודותיו ושיטותיו המושחתות. בפרשת חברות הקש ראינו זאת היטב. ויש עוד, שאותן נחשוף. איומיו על נתניהו וגם על כותב שורות אלה הפכו לנורמה. איומיו/האשמותיו עלולים להטיל אימה על רבים וחזקים. לא על News1. הנה, ככל שגוברים שקריו ועלילותיו - ליברמן מנסה להציג כותב שורות אלה כשלוחו של נתניהו - מגיע אלינו עוד ועוד מידע בעניינו. לרבות בדבר עומק קשריו המסועפים והמלוכלכים עם איש העסקים דן גרטלר, בגינם ניצל לרעה את מעמדו המאפיוזי והציבורי כשר וכחבר כנסת, כדי לגשר בסכסוך כספי גדול מאוד בין גרטל לבין איש העסקים ארקדי גאידמק. מיותר כמעט לציין: ליברמן לא עושה שום דבר חינם. תג מחיר קיים כמעט לכל פעולה, אם בכסף ואם בשווה כסף.

"טיפוסים מפוקפקים"

במה דברים אמורים הפעם? מדוע אמר ליברמן את שאמר דווקא עתה בתוכניתם של אופירה וברקוביץ'? מי הם אותם "טיפוסים מפוקפקים" אליהם מכוון ליברמן בהאשמותיו חסרות הבסיס? הפעם מדובר בשניים: כותב שורות אלה (News1); והעיתונאי גור מגידו (דה-מארקר). שנינו עוסקים, כל אחד מנקודת מבטו, יכולותיו ומקורותיו, בניסיונות לחשוף פרטים בדבר מעורבותו של ליברמן במעשים מושחתים ו/או פליליים. ליברמן לחוץ. מאוד. במיוחד ממה שמתרחש בימים אלה בלשכתו של נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימ') דוד רוזן. הנציב החל, בעקבות פנייתי אליו, בבדיקה מקיפה: מדוע נמנעו הפרקליטות והמשטרה מחקירת חשדות לעבירות פליליות מצד שרון שלום - ראש המטה של ליברמן הן בתפקידו כשר החוץ, והן בתפקידו כשר הביטחון; וכן חשד למעורבות אפשרית של ליברמן בעניינים אלה. הבדיקה/החקירה נדרשת הפעם, נוכח עדותו של מיקי גנור בתיק הצוללות/כלי השיט. כפי שחשפנו ב-News1, ב"עדות נקיון" שמסר גנור, בשלב שהוכרז עד מדינה, הוא גילה: שרון שלום דרש ממנו שוחד בסכום של 300 אלף אירו, הן כתמורה לסיועו בקידום מינויו של גנור לקונסול כבוד בישראל מטעמה של קפריסין, בעת שליברמן כיהן בתפקיד שר החוץ (שרון שלום השתתף גם בסידור השתתפות ליברמן בטקס); והן בסיוע שהוענק לגנור בקידום עסקת כלי השיט, בתקופה שליברמן כיהן בתפקיד שר הביטחון. אין מדובר בדברים בעלמא. שכן, כתמיכה לדבריו בעדותו, הציג גנור מסמכים ששיגר בזמן אמת ומדי-רבעון למספנות טיסנקרופ, בהם הציג - כהוצאה נדרשת - את החלק היחסי מכספי השוחד שדרש לעצמו שרון שלום. המידע שפרסמנו נותר ב-News1 בבלעדיות מזהרת. שום כלי תקשורת לא טרח להרים את הכפפה ולרוץ קדימה. ולא בכדי: חלק משמעותי מכלי התקשורת משתפים פעולה עם ליברמן, בניסיונות לסלק את נתניהו מראשות הממשלה. לכן אין להם עניין במידע העלול לסבכו בחקירות. לאחד מאנשי/גורמי התקשורת הבכירים ביותר יש אפילו עניין אישי להימנע מכל עיסוק בגנור, שמא יבולע לו ולמשפחתו.

המידע שלהלן, מעדותו של גנור, הוצג בפני בכירי המשטרה וגם בפני בכירי הפרקליטות ולשכת היועמ"ש. למרות זאת, ועל-אף חובתם להפוך כל אבן כדי להגיע לחקר האמת, שרון שלום לא נחקר. גם ליברמן לא זומן ולא נשאל, ולו בעדות פתוחה.

התנהלות המשטרה והפרקליטות מדיפה ריח רע. היא מהווה סימן נוסף לחסינות ממנה נהנה ליברמן בפועל במשך תקופה ארוכה, גם מצד פרקליט המדינה דאז שי ניצן והיועמ"ש אביחי מנדללבליט. שניהם נמנעו מלהורות על חקירתו בפרשת כלי השיט ובפרשת קונסול הכבוד, כמו גם בפרשת ישראל ביתנו ובפרשת נתיבי ישראל (ליברמן לא נחקר בפרשות אלה, למרות מידע חמור שהוצג בפני החוקרים ובפני הפרקליטות. אפילו הפרקליט דן אלדד התחמק ממתן הוראה לחקור, בתואנות שונות ומגוחכות).

מדוע ליברמן לא נחקר

נושא זה מצוי כאמור בבדיקת הנציב רוזן, שייאלץ הפעם לבצע בדיקת-עומק: מדוע מגוננים בפרקליטות ו/או במשטרה, פעם-אחר-פעם, על ליברמן; ומדוע נמנעו גם בתקופה האחרונה ממתן הוראה לחקור את ליברמן בחשד לשחיתות בפרשת קונסול הכבוד ובפרשת כלי השיט; ומדוע לא חקרו לפחות את שרון שלום, תחילה. כן-כן, זה אותו שרון שלום מפרשת חברות הקש. בידי שרון שלום מצוי המידע שעלול להפליל את ליברמן. זו הסיבה העיקרית, כפי הנראה, לכך שליברמן מחזיק אותו קרוב-קרוב, ומינה אותו שוב ושוב לראש המטה במשרדי הממשלה בהם התמנה לשר. עדותו של גנור נגד שרון שלום מהווה הזדמנות פז להופכו לעד מדינה. אם תתבצע חקירה רצינית ומעמיקה, ואם אכן יופעל עליו לחץ מתאים, עשוי שרון שלום להוביל ואף להביא את ראשו של ליברמן בשורה של פרשות שחיתות.