בין אם נרצה בכך ובין אם נתנגד בכל ליבנו, בין אם נכיר בכך ובין אם נעדיף לעצום עיניים – בסיומן של הבחירות האחרונות נעדרה ההכרזה הכל כך מוכרת מבחירות 77': גבירותי ורבותי, מהפך! – והמתארת היטב את מצבה החדש של המפה הפוליטית. אכן, מהפך של ממש. שכן, לראשונה מאז קום המדינה, שולטת בישראל ממשלה שרוב חבריה דתיים, וגם שאר חברי הקואליציה בהחלט אינם עויינים בנוסח הדווקאים מן השמאל המצטמק, למשל ניצן הורוביץ שהתעקש על חמץ בפסח, או מרב מיכאלי שהתעקשה על רכבת קלה בשבת. יתרה מזו: כל שותפותיה של המפלגה המרכזית בממשלה, הליכוד, והדגש הוא על המילה 'כל', הן דתיות. היסטוריה של ממש. וכך גם בהרכב האנושי של קואליציית 64 הח"כים: יותר ממחצית מהם שומרי מצוות - 18 חרדים (שחלקם מתייחסים לסרוגים כאל עמלק רחמנא ליצלן, כפי שפסק הרב שלום כהן המנוח, נשיא המועצת, אבל שמחים לשבת עם ה'עמלק' הזה עכשיו, כדי להתענג על מנעמי השלטון); 14 ממפלגת הציונות הדתית (לצורך הספירה נכללים גם שניים שאינם חובשי כיפה אך בהחלט מבטאים את רוח הרשימה, בדיוק כפי שאיילת שקד, הלא-דתית, התיישרה לפי הנורמות הדתיות לאומיות); ועוד 7 מהליכוד (כאן נספרו רק אלה שילדיהם נשלחו לחנוך דתי): שלמה קרעי, עידית סילמן, יולי אדלשטיין, נסים ואטורי, בעז ביסמוט, משה סעדה, גילה גמליאל). בסך-הכל 39 ח"כים שומרי תורה ומצוות - וסליחה אם פיספסנו מישהו - יותר ממחצית ח"כי הקואליציה. צחוק הגורל הוא, שדווקא 'הקואליציה הכי דתית בישראל', מובלת בידי אדם שאינו שומר מצוות במוצהר ובמודע, בנימין נתניהו, שהוגדר בפי בצלאל סמוטריץ' בתואר אתאיסט (כך התבטא בגל"ץ, 16.11.17). זו האירוניה במיטבה: האיש הכי מרוחק, שנמצא ממש ממש בקצה הרצף, הוא זה שמוביל את 'הממשלה הכי דתית' מאז קום המדינה. ועוד סוג של אירוניה עוקצנית, מצידו של שר ההיסטוריה: 'ממשלת כל דתייה' היא היחידה בשנים האחרונות שהצליחה לחבר תחת קורת גג קואליציונית את כל הקצוות היריבים במחנה שומרי המצוות, והם באמת יריבים המתעבים זה את זה: חסידים וליטאים, חרדים וסרוגים, אשכנזים וספרדים, חרד"לים ודת"לים, אנשי 'ראשית צמיחת גאולתנו' לצד חובבי 'גלות בין יהודים', תומכי ליבה עם מתנגדיה, חרדים לבני צווארון עם כחולי צווארון – כולם, שתהום ענקית פעורה ביניהם כל ימות השנה, נקבצו ובאו תחת כנפי 'הקואליציה הכי דתית', בראשות האיש 'הכי לא דתי'. ויש בנתון הזה תקווה גדולה - לצד סכנה עצומה. התקווה היא שהמדינה היהודית היחידה עלי אדמות תיראה יותר יהודית ופחות מדינת כל אזרחיה. והסכנה הגדולה היא, מאידך-גיסא, שהח"כים הדתיים יתנפלו ברעבתנות על העוצמות והמשאבים שנפלו לידיהם, ויבקשו למצות את כוחם הכמעט בלתי מוגבל, כדי לטרוף הכל, להשתלט על הכל, לרבות היכולת להכתיב לכלל האזרחים אורחות חיים חדשים-ישנים, ברוח השולחן ערוך ונושאי כליו.

הארמון של האיש העשיר

הסכנה היא שהח"כים הללו אינם קולטים שבבחירות האחרונות ועם הקמת הקואליציה החדשה הם חדלו לשמש בתפקיד השולי של משגיחי הכשרות בקרון המסעדה של הרכבת, ונשלחו לתפוס בהגה הקטר המוביל את הרכבת. במקום להבין שמרגע זה האחריות למסע הרכבת היהודית-ישראלית נופלת על כתפיהם ועליהם לנהוג בתבונה ובשום שכל, הם יעדיפו להיות צודקים ולא חכמים, ויתנפלו בתאוותנות שאינה יודעת שבעה על השלל שנפל לידיהם ועל כל מה שזז: חקיקה דתית, כפיה דתית, תקציבים בלתי נדלים, מינויים וג'ובים לאנ"ש, וכל כיוצא באלה. יפה הגדיר זאת הרב אליהו לוי, מעורכי כתב העת החרדי האינטרנטי המצויין 'צריך עיון', שמזהיר את הח"כים הדתיים לבל יהיו "כאותה כנופיית שודדים שהצליחה לפרוץ לארמון של האיש העשיר, כדי לבזוז מכל הבא ליד: לפתוח את האוצרות ולמלא שקים גדולים, לפני שיבואו השוטרים (כפי שהציע אחד הח"כים החרדיים לפני מעט יותר מחצי שנה, ללמוד ממנסור עבאס ולחלוב היטב את המדינה)". אזהרתו של העורך החרדי, עמוקה ומושכלת: "אם המפלגות החרדיות ינהגו כשודדי הארמון, עתידים האוצרות להתרוקן עד מהרה, ויושבי הארמון – האזרחים – ימצו את הדין עם האחראים". הצעתו היא להחליף את הדיסקט: "איננו נכנסים אל הממשלה 'להציל מידם'. הממשלה היא אנחנו. הארמון שייך לנו עכשיו. אם נשכיל לטפח אותו, להגדיל את אוצרותיו, לנהל אותו באופן הולם, לשמור על הצורה והסדר שלו – הרי שנוכל ליהנות ממנו ימים רבים, כבעלי הבית, ולא חלילה כבוזזים". אכן מהפך, שהוא גם מהפך המהפכים. מהפך שהאופק שלו נמדד במונחים היסטוריים. הבחירות הפעם היו רק פרומו לסבבי הבחירות הבעל"ט בשנים הבאות, שבכל אחד מהם רק תגדל בקצב אֶקְסְפּוֹנֶנְצִיָּאלִי הנוכחות של ציבור שומרי המצוות. ואין זו הערכה, חיזוי או אומדנא. זוהי הסטטיסטיקה. הסטטיסטיקאים קובעים, שבעוד שקצב הגידול של האוכלוסייה היהודית הכללית, שרבות ממשפחותיה מסתפקות בילד או שניים פלוס כלב, מבטיח הכפלת מספרה רק בעוד 50 שנה, מוביל קצב הגידול המהיר של האוכלוסייה החרדית ובמידה מסוימת גם הדתית לאומית, להכפלתה תוך 16 שנה (!). לכך משמעויות כלכליות, חברתיות, ביטחונית וציבוריות כבדות משקל, אולם הואיל ואינן כרגע מעניינו, נתייחס למשמעות האלקטורלית של הסטטיסטיקה: כל אחת מהכנסות הבאות תמנה יותר ויותר שומרי מצוות. מהפך עכשיו שהוא רק הפרומו לעתיד לבוא. אכן, מהפך המהפכים בכל ימי תולדות המדינה. ומה שנחשף בבחירות לכנסת ה-25, הוא רק הפרומו לעתיד לבוא. מהפך המהפכים שמתחולל לעינינו עם קואליציית שומרי השבת לכיתותיהם והשקפותיהם, צפוי שיהיה גדול אפילו מן המהפך ההיסטורי של 77'. וזו רק שאלה של זמן. ברוכים הבאים ל'מדינת כל דתייה'.