ראש הממשלה היוצא, נפתלי בנט, פצח בקמפיין לטיהור שמו, וכנגד מה שהוא מכנה: "חיסול מכונת הרעל וניקיון השיח הציבורי", שאותה הפעיל, לגישתו, ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו. בנט, איש אמיד, ריכז כמה בודקי עובדות ושכר משרד עורכי דין בראשו עומד עו"ד עודד גזית, כדי לכפות על מוציאי דיבתו, לשיטתו, להתנצל, לתקן ולשלם על פרסומיהם. עד כה נפרע בנט משניים, בהם העיתונאי יאיר לוי. סכומי הכסף שקיבל בסכום כולל של עשרות אלפי ש"ח, לאחר שאלה קיבלו מכתב-דרישה והסכימו לפשרה, נתרמו לעמותת אור למשפחות. במקביל הגיש בנט שתי תביעות משמעותיות נוספות: האחת, בסכום של מיליון ש"ח נגד הרב רונן שאולוב, שהשמיץ את הוריו של בנט והטיל דופי ביהדותם; השנייה, בסכום של 0.5 מיליון ש"ח נגד פעיל הליכוד יגאל מלכה, שייחס לבנט שיפוץ ביתו ברעננה ע"ח קופת המדינה בסכום כולל של 50 מיליון ש"ח. ייאמר כבר כאן: רבים מאוד, וגם טובים, הוציאו דיבתו של בנט בחוצות העיר. פרסומים רבים ומרושעים הציגו אותו ואת משפחתו באור שלילי - כמי שנוגסים בקופה הציבורית, ואותו כמי שהונה ושיקר לציבור. רבים החמירו עמו כדי לפגוע ו/או לחשוף את דמותו הפוליטית, בעקבות עריקתו והצטרפותו לגוש מרכז-שמאל. הרב שאולוב, לדוגמה, פרסם דברי שקר מרושעים; יגאל מלכה חזר על שקרים-סדרתיים שאותם פימפמה קודם לכן העיתונאית אילה חסון ופרסמו זאת גם הליכוד ונתניהו. בנט נמנע עד כה מהגשת תביעה נגד חסון ונגד ערוץ 13 ו/או נגד הליכוד ונתניהו, ובחר להגיש תביעה דווקא נגד צייצן מתלהם, שמשקלו הציבורי או העיתונאי הינו אפסי. בנט בחר לתבוע את משמיציו, במקום לפעול ציבורית, משל בית המשפט הוא הזירה המתאימה לטיהור שמו. בנט אמור לדעת:

• ראשית, קשה מאוד, גם לתובע וגם לנתבע, להשיג צדק בבית המשפט, במיוחד בתביעות לשון הרע. צריך גם להשקיע זמן רב מאוד בדיונים ובהכנות;

• שנית, תביעות עלולות לפעול נגדו כחרב פיפיות - שמו הטוב, גם אם מקצתו, עלול לעמוד למבחן (לפי מה שבאמת מתחולל במוחו של שופט), נוכח מעשיו הבעייתיים במערכת הפוליטית, וכן במיוחד אם מולו יעמדו עיתונאים/אישים שישיבו מלחמה;

• שלישית, בנט עצמו פרסם המון שקרים נגד יריביו, ולכן הוא עצמו חשוף לתביעות לשון הרע;

• רביעית, הדרך הנכונה להילחם בשקר היא להאיר את החושך, לחשוף את האמת ולפעול לפרסומה ברבים. זו הדרך הנכונה לאיש ציבור - כדאי לבנט להיוועץ עם נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק שהוא אחד המושמצים הגדולים במדינה - קל וחומר לאיש בעל כישורים ונגישות לתקשורת כמו נפתלי בנט.

נעלה מכל ספק: שמו הטוב של בנט נפגע מאוד - קודם כל בשל מעשיו. בנט הונה את מצביעיו, קיבל את קולם במרמה ובתחבולה, וסידר לעצמו ראשות ממשלה, ממנה נפלט. הציבור אמר את דברו והוקיעו מחמת זאת. התואר 'נוכל' דבק-בו, למרבה הצער, מחמת התנהגותו. בנט נאלץ בשל-כך לפרוש, לפחות זמנית, מהמערכת הפוליטית. אז מה לו כי ילין על יגאל מלכה או על יאיר לוי ויעסיק את הציבור, ושופטים ובתי משפט בזוטי אישים/דברים, יחסית. אם בכל זאת נאמן הוא להצהרותיו לפעול נגד 'מכונת הרעל', לשיטתו - נראה אותו מגיש תביעת לשון הרע נגד אילה חסון ונגד נתניהו.