המבחנים החדשים להגדרת "עסקה בעלת אופי מסחרי" משנים מן היסוד את המושגים שהכרנו כבר בשנה א' של דיני המיסים. פקודת מס הכנסה אינה מסבירה לנו מהו "עסק". הפסיקה חייבת לאבחן בין הכנסה הונית להכנסה פירותית, אך האבחנה ביניהן היא למעשה עלומה. אותה בעיה קיימת במע"מ. לכן הפסיקה נכנסה לתמונה והעניקה לנו את שורת המבחנים הידועה האמורה לקבוע מהי פעילות עסקית. המבחן הראשון והידוע ביותר הוא העץ והפרי, אך ההפרדה ביניהם נותרה עלומה. כך פותחו מבחנים שונים ומשונים, המוליכים מקצה של הכנסה פטורה להכנסה החייבת במס מלא. האם אחד המבחנים אכן נותן לנו תשובה ברורה לשאלה האם אנחנו נמצאים בפעילות עסקית? התשובה שלילית. אין תשובה חד-משמעית. כולנו עובדים כמו טייס אוטומטי, מניחים מראש את המבוקש ועוברים על המבחנים. מעבר לכל אלה קבע בית המשפט שישנו מבחן-על: "מכלול הנסיבות האופפות את העסקה". ברור שאי-אפשר להגיע למסקנה על-פי מבחן זה. לכן רבתה הביקורת, כולל בבתי המשפט, על העדר מבחן ברור. השלכות המיסוי הנובעות מכך הן מרחיקות לכת. לאחרונה פיתח שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף, מבחן חדש ומדויק המשנה את הגישה הכוללת. הוא מותח ביקורת על המצב הקיים ואומר שמדובר בחוסר ודאות לכל הצדדים ובאי-גביית מס אמת. המבחן החדש שמציע השופט גרוסקופף - שאיננה הלכה מרכזית בתיק אלא אמרת-אגב - הוא שכאשר מדובר ברווח/הפסד הון, זוהי תוצאה של עלייה או ירידה בשווי הכלכלי של הנכס בפרק זמן מסוים. ואילו רווח פירותי יהיה כאשר האדם מפיק הכנסה מן המשאבים העומדים לרשותו. עליית ערך של הנכס תהיה רווח הוני, ועליית ערך כתוצאה מפעילות מעשית תהיה רווח פירותי. המבחנים הקיימים, הוסיף השופט גרוסקופף, ישמשו לקבוע האם הרווח נוצר מהתנודות בשוק (רווח הוני) או מניצול המשאבים (רווח פירותי). בית המשפט המחוזי אימץ את המבחן החדש של השופט גרוסקופף. השופט יצחק עמית בתיק אחר אימץ את דעתו של השופט גרוסקופף, או לפחות לא סתר אותה. לכן מדובר במבחן חדש המבטל את כל מה שהכרנו וראוי להשתמש בו.