מלחמות והפיכות מטלטלות את המזרח התיכון. רוסיה ואירן סופגות מפלות משפילות. סין מרחיבה את שאיפות ההתפשטות למרות בעיותיה הכלכליות. גרמניה הולכות לבחירות מוקדמות (ב-23.2.25) בעקבות נפילת ממשלתו של אולף שולץ. וכל זה קורה כאשר ארה"ב אינה מסוגלת – או אינה רוצה – לייצב את הספינה. האירועים בגרמניה נראים כמו שילוב של שתי ססמאות פוליטיות אמריקניות ידועות, מעיר וושינגטון פוסט: "כל פוליטיקה היא מקומית" ו"זו הכלכלה, טמבל". מנקודת מבט גרמנית, מדובר בטלטלה פנימית בשל מחלוקת על רווחה ופנסיה. אבל מתחת לפני השטח מדובר בחרדה גרמנית קלאסית: חשש שמא יציבותה שוב אינה מובטחת, וכל זה – אל מול התמונה העולמית הרחבה. מאז מלחמת העולם השנייה, תפקידה של ארה"ב באירופה היה לספק ביטחון – נגד רוסיה וגם בתוך היבשת. עם יוצא הדופן של אוקראינה, זאת תקופת השלום הארוכה ביותר באירופה מזה מאות שנים, הן בזכות האיחוד האירופי והן בזכות נאט"ו. כעת יסודות אלו נראים מעורערים. דונלד טראמפ מאיים לפעול בהתאם לעוינותו עתיקת היומין כלפי נאט"ו ומדינות אירופה – לא מתכון למנהיגות אמריקנית יעילה. אף מדינה לא האמינה יותר מאשר גרמניה בערכיה של אירופה המאוחדת ובמנהיגותה של ארה"ב, בשל לקחי הנאציזם. הימין הקיצוני ניסה לנצל כל משבר, אך הגרמנים דבקו ב"יציבות מעל הכל". הימין הקיצוני נוסק שוב כעת, בדמותה של "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) המסכנת את החוקה והדמוקרטיה. וזה קורה בדיוק כאשר שתי המפלגות הגדולות – הנוצרים-דמוקרטים והסוציאל-דמוקרטים – איבדו את חזונן הברור וכתוצאה מכך גם חלק מתומכיהן המסורתיים. בשיטה הפרלמנטרית, מזהיר הפוסט, אובדן הקונצנזוס עלול לגרום במהירות לכאוס; והממשלות בבריטניה ובצרפת מצויות במאבקים דומים. ובלי אירופה מאוחדת, גם ארה"ב תתקשה להתמודד עם השאיפות של סין והפנטזיות של ולדימיר פוטין. עם קצת מזל, הגרמנים יקימו ממשלת קואליציה חדשה, אבל אין יותר מדי מקום לתקווה שהבחירות יניבו כיוון ברור לגבי דרכה של המדינה. הנושאים שבמחלוקת גדולים מדי, הסיכונים מפחידים מדי ולא ניתן לרסן את כוחות השינוי. הגרמנים רוצים להציג את עצמם לעולם כתומכי שלום ושוויון, אך לא מוכנים לסכן את בטחונם הכלכלי בדמות פליטים העלולים לשנות את אופי ארצם. הם מחויבים לעצמאותה של אוקראינה, אך לא מוכנים להתגרות ברוסיה עד כדי סכנה לבטחונם. הסכנה של מלחמת סחר עולמית מערערת עוד יותר את בטחונם. ממשלת גרמניה נפלה ברגע בו העולם חלש ונבוך. זה מדאיג במיוחד, משום שהגרמנים הפכו לסמל מרכזי של היציבות במערב – דוגמה למה שיכולה להשיג קהילת העמים בהנהגת ארה"ב. הגרמנים נוטים לחשוב שהם תלויים מאוד בעוצמתה של ארה"ב. עליהם ועל העולם להבין שהם זקוקים גם לעוצמה משלהם.