1. הברכה "ברוך שפטרני מעונשו של זה" הנאמרת כאשר נער בר-מצוה עולה לתורה בפעם הראשונה, ודאי שלא נועדה להעליב אותו. להפך. האב יודע שעד עתה הוא היה עלול להיענש בשל חטאי בנו, שלא הגיע לגיל האחריות ההלכתית האישית, משום שאם הבן חטא - סימן שלא חינך אותו כיאות או לא השגיח עליו כנדרש. הוא מברך את הבורא לכך ששניהם זכו להגיע ליום בו האחריות עוברת לכתפי הבן, הנעשה בוגר שווה זכויות וחובות.
על חטאיו של איתמר בן-גביר כולנו משלמים בריבית דריבית. "איני יכול לפורטם, כי רבים הם" נאמר בהתרת נדרים הנערכת בימים הנוראים. וגם כאן לא ניתן לומר יותר מאשר בצורה טלגרפית: הפוליטיזציה של המשטרה, הפרובוקציות בהר-הבית, טרפוד עסקת חטופים, הגיבוי לשוטרים עבריינים, הגזענות הבוטה, הצתת הלהבות היום-יומית, ההשתלחויות במערכת אכיפת החוק. זה כנראה לא יהיה מוגזם לומר, שלא היה יום בו בן-גביר לא אמר או עשה משהו שסיכן את בטחונה של המדינה ואת יסודותיה הדמוקרטיים.
כעת הוא כנראה הולך - בפוליטיקה הכל נזיל ויש מלאי קבוע של תירוצים שלא לקיים הבטחות ולא לממש הכרזות - וזוהי בשורה מצוינת לכולנו, למעט כמה מאות אלפים שממשיכים לתמוך בו למרות (ואולי בגלל) דבריו ומעשיו שלוחי הרסן. בתור בונוס ניפטר גם מצבי סוכות, הפרחח שפרץ לשדה תימן והוכיח שתמיד יש שפל חדש לרדת אליו. ועם קצת מזל, אולי הקואליציה תרחיק את צביקה פוגל (מישהו יכול להסביר כיצד הוא הגיע לדרגת תת-אלוף?) מראשות הוועדה לביטחון פנים.
שיהיה ברור: אנחת הרווחה היא חלקית מאוד, בעיקר משום שהיא עלולה להיות זמנית. בן-גביר מבטיח (או שמא: מאיים) לחזור לממשלה אם תתחדש הלחימה בעזה. את הנזק האדיר שגרם למשטרה במינויים ההזויים, ובראשם זה של דני לוי למפכ"ל, יקח הרבה מאוד זמן לתקן; וסביר להניח שהללו ימשיכו בדרכם הנוכחית, ולו רק בשל האפשרות שהוא יחזור בעוד חודש-חודשיים. אבל גם אנחת רווחה קטנה עדיפה על פני מחנק מתמשך.