כאשר סין סייעה לתווך בהסדר בין אירן לסעודיה ב-2023, היא שיבחה את פריצת הדרך כניצחון לדיפלומטיה הסינית וכאות לכך שיריבתה הגדולה של ארה"ב היא שהצליחה לתווך במזרח התיכון. אבל במלחמה הנוכחית באירן, מגבלותיה באזור בולטות – קובע ניו-יורק טיימס.
לסין יש הרבה מה להפסיד. מחצית מייבוא הנפט שלה עוברים דרך מצר הורמוז, והיא השתמשה זמן רב באירן – בעלת בריתה הקרובה ביותר באזור – אל מול השפעתה של ארה"ב. קרוב לוודאי שהיא לא תתייצב לעזרתה של אירן; ולמרות שיש לה הרבה מה להרוויח מיציבות במזרח התיכון, היא גם תצא נשכרת אם ארה"ב תסתבך במלחמה ארוכה בו, העשויה להסיט ספינות, כוחות ומשאבים צבאיים אחרים מאסיה.
סין עוקבת מקרוב אחרי מהלכיו של טראמפ באירן, בניסיון להבין את גישתו למדיניות חוץ ואת נכונותו להשתמש בכוח. התוצאה עשויה להשפיע על הערכתה של בייג'ינג בשאלה האם ארה"ב תגן על טייוואן, אם סין תפלוש לאי. למרות יחסיה הקרובים עם אירן, התבטאויותיה היו זהירות מאוד. שי ג'ינפינג שוחח עם ולדימיר פוטין וקרא להפסקת אש (19.6.25); תמצית השיחה שפרסמה לשכתו לא גינתה את ישראל, והוא גם לא קרא במפורש לדונלד טראמפ שלא לתקוף את אירן.
כאשר שר החוץ, וונג יי, שוחח עם גדעון סער, הוא הביע את התנגדותה של ארצו להתקפה הישראלית, אך לא גינה אותה – בניגוד לשיחתו עם עבאס עראקצ'י. לעמיתו העומאני אמר יי שאסור לשבת בחיבוק ידיים, אך לא הציע פתרון. לפחות בפומבי, מאמציה מתמקדים בפינוי 1,000 אזרחיה מישראל וסין. השיחות בפורומים המקוונים המצונזרים-מאוד התמקדו בעיקר בכשלונותיה הצבאיים של אירן, וכמה משתתפים התייחסו לתמיכה המוגבלת שסין מעניקה לה.
כמו רוסיה וכמו בעת נפילתו של אסד
תגובתה המאופקת של סין מזכירה את זו של רוסיה, אשר לא עשתה הרבה יותר מאשר פרסום הודעות תמיכה באירן, למרות הסיוע החיוני שהאחרונה העניקה לה במלחמה באוקראינה. השתיים עמדו מן הצד גם כאשר משטרו של בשאר אסד נפל אשתקד, מזכיר הטיימס.
היעדרן של השתיים מעלה שאלות לגבי עקביותו של מה שמכונה בוושינגטון "ציר ההתנגדות" – סין, רוסיה, אירן וקוריאה הצפונית. הארבע יצרו יחסים דיפלומטיים וצבאיים קרובים, סביב התנגדותן המשותפת לסדר העולמי בהנהגת ארה"ב. רק סין מעורבת בצורה עמוקה בכלכלה העולמית, מה שאומר שיש לה הכי הרבה מה להפסיד מהטלטלה במזרח התיכון. היא קונה (בהנחה) כמעט את כל הנפט האירני, תוך שימוש בצי צללים של מיכליות כדי לחמוק מהעיצומים האמריקניים. כאמור, הללו תלויות במעבר בטוח במצר הורמוז.
עלייה במחירי האנרגיה תהווה כאב ראש נוסף לבייג'ינג, המנסה לאושש את כלכלתה המצויה בנסיגה. אירן מספקת לסין גם בסיס חיוני במזרח התיכון, כדי לקדם את האינטרסים שלה ולהתייצב מול ארה"ב, לה יש 40,000 חיילים באיזור.
פרשנים סינים טוענים שהיא מתווכת אטרקטיבית במזרח התיכון, משום שאינה מטיפה למדינות אחרות בנושאים כמו זכויות האדם. אך פרשנים מערביים אומרים, כי סין מילאה תפקיד שולי בדטאנט בין טהרן וריאד ונכנסה לתמונה רק לקראת סוף השיחות.
וושינגטון כעסה גם על סירובה של סין ללחוץ על אירן להפסיק את התקפות החות'ים על השיט בים סוף, למעט כאשר מדובר בספינות סיניות. חוסר רצון זה פוגע במעמדה של סין באיזור. "איש אינו אומר: בואו נתקשר לבייג'ינג ונראה מה הם יכולים לעשות, משום שהיא מילאה תפקיד מסחרי וכלכלי כושל", אומרת ברברה ליף, לשעבר הממונה על המזרח התיכון במשרד החוץ. "הנחת המוצא היא שהם יעשו רק מה שטוב לסין".