תהליך התפתחות הטכנולוגיה המואצת בעשור האחרון במדינות המערב המתועשות ותהליך הגלובליזציה גורם לכך, כי הגיל לפתיחת תוכנית פנסיה יורד לגילאים 25-30, לעומת שנים עברו בהן הגיל הממוצע היה 35-38.
התפתחות זו גורמת לכך, כי עובד שנכנס למקום עבודה מתועש ומתקדם טכנולוגית, תהיה עבודתו אפקטיבית למשך מספר שנים קטן יותר מבעבר, וככל שעובד זה יתבגר נחיצותו תלך ותקטן. לדוגמה, נדיר למצוא בחברות היי-טק אנשי תוכנה בני 50-55. לרוב, אנשי התוכנה הם אנשים צעירים הרבה יותר. כיום, האפקטיביות של עובדים מתבגרים קטנה יותר והם מוצאים עצמם מחוץ למעגל העבודה. במקומות עבודה "מסורתיים" כגון: טקסטיל, עבודות תשתית או עבודה בשירות המדינה, עדיין אנו רואים כי התפתחות זו טרם הגיעה לידי ביטוי, וישנם מקומות רבים שבהם ממוצע גיל העובדים גבוה מבמקומות עבודה עם אוריינטציה טכנולוגית מדעית מתפתחת.
לעיתים, תהליך זה הינו בעל השפעה מכרעת לגבי פתיחת תוכנית פנסיה, בחירת סוג התוכנית, מתי לפתוח תוכנית וכיצד לבנות אותה נכון ובהתאם למצב הסוציו-אקונומי. לרוב, במקומות עבודה טכנולוגיים העובדים שנכנסים למעגל העבודה מתחילים בהפרשה לתוכנית פנסיה בגילאים 30-35, אך אלה יפרשו ממקום העבודה בגילאים צעירים יחסית - 45-55. יש לקחת בחשבון שבמקומות עבודה אלו יש תהליך של "נדידת עובדים" למקומות חדשים ולעיתים קורצים יותר, תוך חוסר מחשבה על המשך תוכנית הפנסיה הקיימת. עובדים אלו יפרשו כאמור בגילאים צעירים יחסית ויתחילו "לנגוס" מהחיסכון הפנסיוני, אשר כלל הנראה לא יספיק להם בעתיד ולאור העלייה בתוחלת החיים בישראל ובעולם.
ישנה השפעה רבת משקל באשר לבחירת סוג התוכנית, קרן פנסיה או ביטוח מנהלים. על-כן, ייתכן שצעירים בעלי מודעות לפנסיה ותוכניות חיסכון יצטרכו להתחיל את תוכניות הפנסיה שלהם בגילאים 25-35 ובכך להגדיל את פרק הזמן שבהם הם חוסכים עד גיל פרישתם. למרבה הצער, צעירים בגילאים אלו אינם חושבים על עתידם הפנסיוני.
ארי דנט - כלכלן, עתידן וסופר, פיתח בשנות ה- 90 בארה"ב את מודל "גלי הצריכה", וחילק את האוכלוסיה לחמישה גלים: הלידה, היזמות, ההוצאות, הארגון והגמלאות.
טווח הגילים מחולק באופן הבא:
גל הלידה: 0-24.
גל היזמות: 25-34.
גל ההוצאות: 35-44.
גל הארגון: 45-64.
גל הגמלאות: 65-90.
הגל המשמעותי ביותר לצמיחת המשק הוא גל ההוצאות. בתקופה זו כמות הצריכה גבוהה ביחס ל"גלים" האחרים ואין התחשבות בכמות ההכנסה לנפש באופן מחמיר וקפדני יותר, מאחר שבגל זה ההוצאות הן הכרחיות להמשך קיום התא המשפחתי, כגון: משכנתא, חינוך, בריאות, מזון, ביגוד, בילויים והלוואות. לרוב, אנשים בגל זה מוציאים את הכסף שאין להם לצורך המשך "הקיום הבסיסי" והתכוננות למעבר לגל הארגון.
ככל שגודל האוכלוסיה בגל ההוצאות רב יותר במדינה מערבית, הכלכלה צומחת ללא קשר מובהק באשר להשפעות סביבתיות אחרות, אשר השפעתן על התהליך קטנה יותר כגון: מצב ביטחוני, מדיניות חברתית ומדיניות חוץ.
אחת המטרות של קובעי המדיניות הכלכלית במדינות המערב ובכללם ישראל היא: להגדיל את ההוצאות של גל ההוצאות. לרוב, עושים זאת על-ידי הוצאות ישירות ועקיפות, תוך פניה לאוכלוסיה זו כגון: בנקים באמצעות הלוואות נוחות ובריבית מפתה, חברות תעופה באמצעות מבצעים מרחיקי לכת, הורדת מיסוי על מכוניות חדשות, וחברות ביטוח באמצעות תוכניות ביטוח ייחודיות.
לסיכום, המטרה העיקרית להעלאת המודעות הפנסיונית הינה "להוריד" את גיל פתיחת תוכניות הפנסיה בשלב אחד, משלב ההוצאות לשלב "היזמות", ולכך תהיינה שלוש השלכות חשובות:
1. ארגון וסידור של גל הארגון בצורה טובה יותר.
2. מתן זמן ומרחב "לתקן" טעויות פיננסיות בגל ההוצאות.
3. השגת חיים איכותיים יותר בגל הגמלאות.