קיצור ימיה של הממשלה ממשלת ישראל הוכיחה עצמה כממשלה בלתי אחראית, זו המקבלת החלטות מאד קרדינאליות ללא כל שיקול דעת מעמיק, מסתכלים מתחת לאף ואפילו לא חצי צעד קדימה, ממשלה כזו לא היינו צריכים לבחור, ומשבחרנו ומשהראתה לנו את "יכולותיה" מחובתנו להחליפה.
העיתונות שלנו צריכה להתחלף יחד עם הממשלה העיתונות איננה נבחרת על-ידי הציבור, אינני יודע איך מחליפים אותה, אך נותני הטון שם חייבים ללכת הביתה. לו היה מורא העיתונות על הממשלה הזו ייתכן שמראש היתה נהוגת אחרת. לצערנו, טרם פרצו הקרבות היה ברור לראש הממשלה שהעיתונות מתרפסת בפניו ללא מצרים, עוד נדבך בבלמים לא עבד כלל, מה שאיפשר לממשלה להחליט החלטות כל כך לא אחראיות. והעיתונאים כשלו, בגדו במקצוע - לא יכולים עוד לעבוד בו, הביתה, קישטה - ללשכת העבודה.
מזרח תיכון חדש כן, אחרי המלחמה הזו, המזרח התיכון יהיה מזרח תיכון חדש. כל החלומות על פיוס, פשרה, שלום עם הערבים יקבלו פרופורציות חדשות. השלום חייב להישאר בתודעה, אך במסגרת חלום, חלום רחוק רחוק.
בינתיים, מדינת ישראל חייבת להחליף דיסקט - ולהיערך למלחמה מקיפה עם אויבינו מבית ומחוץ, הרבה יותר מסוכנת והרבה יותר כואבת מהמלחמה הזו, בכמה סדרי גודל, ההיערכות תצרך המון כסף, כסף שאינו בנמצא, ואין גם שר אוצר שיביא אותו, אבל זה כמובן ייפתר על-פי סעיף א'.
ערביי ארץ ישראל לא, הערבים תושבי ישראל אינם נאמנים לה, ברגע של משבר הם לא יהיו אתנו. כי במשבר, ודאי יהיו רגעים שידינו תהיה למשך זמן על התחתונה, ואז הבלאגן בבית יתחיל.
כן, גם כאן נדרשת היערכות מקיפה, למתן פתרונות מקיפים ודראסטיים למצב הזה. חוזרים לתורת הקרב הישנה, גם כשהאויב הוא טרור לא יוצאים למתקפה, לפחות לא כזו היזומה 100% על ידינו ותזמונה תלוי בנו כל עוד לא מתקיימים מספר בסיסים (וזאת בקשר ליום הראשון ראשון של המלחמה):
1. לא תוקפים כאשר העורף לא ערוך כלל להגנה.
2. לא תוקפים כאשר העורף לא ערוך כלל לספיגה.
3. לא תוקפים כאשר אין שום יתרון הפתעתי.
4. יעדי התקיפה המועדפים הם נקודות תורפה על-מנת להוציא את האויב משיווי משקלו.
5. משמרים כוח בכל שלב ושלב.
נשק מגן נגד הקטיושות קטיושות כאלה אין רק לחיזבאללה, וכל אלה שאין להם עדיין, ודאי יצטיידו היטב, כי גם הם לומדים לקח. יש פתרונות, היו פתרונות נוספים על הפרק, כן זה נשק מסוכן, שאין לנו תשובה אליו, חייבים להיערך.
החופש האווירי הוא לוקסוס זמני במלחמה הזו נהנינו מחופש אווירי מוחלט, חיל האוויר פעל ופועל בשטח בו כוחות הנ"מ דלים, אם קיימים בכלל. בל נשלה עצמנו, החופש הזה הוא זמני בלבד, חלילה לנו מלהקיש לתרחישים אחרים בין אם בלבנון בעוד כמה חודשים ובין אם בכל מקום אחר.
סיכום זוהי רק רשימה חלקית של יתרונות, יש גם יתרונות אחרים, ויש כמובן גם חסרונות, אך הם מתחילים כבר למלא את העיתונים, יש כבר כמה עיתונאים שברחו ממקהלת צדיקוב, כי נפל להם האסימון - ולכן העדפתי לציין ולצייר דווקא את חצי הכוס המלאה.
