מאמר גלוי לעליזה אולמרט

אני כותב לך, מפני שבעלך התבטא לא פעם, שאת אחראית לתפנית האידיאולוגית שביצע. מהמילים האלה ניתן להבין, שיש לך השפעה חזקה עליו. עד כדי כך חזקה, שהוא, כדי לממש את האידיאולוגיה שלך, עשה מעשה שניתן לכנות אותו, בלתי מוסרי. ואני מתכוון לבגידה בבוחרים. אל תתרפקי על החיבוק של "שומרי האתרוג": בגידה כזו, הינה מעשה בלתי דמוקרטי, ובלתי מוסרי בעליל. וכדי לא להשאיר שום סימן שאלה בנושא, אדגיש, שזכותו של כל אדם, וזה כולל את בעלך- לשנות את דעתו, ו"להחליף" אידיאולוגיה. רק שקודם לכן, עליו להשיב לבוחריו את המנדט שהופקד בידיו באופן זמני, ובתנאים מסוימים. בדיוק כמו שיוסי ביילין, אם ישתגע ויטיף להקים התנחלויות חדשות (מותר לו!), חייב לפני זה, להחזיר את המנדט לבוחרי מר"צ. גבירתי, אשת ראש הממשלה. סיבת פנייתי אלייך היא בעיקרה מוסרית. דומה שלא אפתיע אותך אם אומר לך, שאלפי אימהות מתקשות בימים טרופים אלה להירדם בלילות. ילדיהן - ולא חשוב שהם גברים מבוגרים, בשביל האימהות הם תמיד ילדים - נלחמים בלבנון תוך סיכון חייהם, בשליחותו של בעלך. כאישה וכאמא רגישה, אני בטוח שאת מזדהה עם דאגתן, אלא שלמרות היותך אשת המפקד העליון של הצבא, אינך מסוגלת לעזור. בעלך הוא בעלך, אבא של דנה פעילת השלום הבלתי נלאית, ושאול ואריאל המסרבים לקחת חלק בהגנה על מדינתם ועמם. אריק איינשטיין שאל בבוז: "איך אתה ישן בלילה, עיתונאי קטן שלי", ואני שואל בדחילו ורחימו: "איך אתם ישנים בלילה, הורים של שני גברים משתמטים". אם מוסר היא לא מילה גסה באוזנייך, בבקשה ממך, אנא, השפיעי על בעלך להניח את המפתחות וללכת הביתה. לא בגלל ניהול כושל של המלחמה - זה ועדה תיקבע. גם לא בגלל העננה הפלילית המלווה אותו תדיר - זה יקבעו מבקר המדינה ו/או היועץ המשפטי. אלא משום שמבחינה מוסרית נטו, אין לבעלך שום זכות לשלוח בנים של אימהות אחרות לשדה הקרב, בעוד בניו הסרבנים נמצאים במקום בטוח. אני רוצה לצטט את ארי שביט שכתב בהקשר לבעלך: "יש גבול לכל תעלול" (הארץ / 11.8.06), אבל שמעתי שאצלכם בבית, צמד המילים "יש גבול", מעיד על שיוך פוליטי. והמסר המוסרי שאני מדבר עליו, הוא עקרוני, בלי שום קשר לשיוך פוליטי. גם מנהיג שמאל, וגם מנהיג ימין, אסור להם לשלוח בנים למלחמה - לא למלחמה הזו שעומדת להסתיים, ולא למלחמה עתידית - אם הם אבות לבנים משתמטים. זה נכון בשוויץ הניטרלית, ועל אחת כמה וכמה, בישראל עתירת הלוויות הצבאיות. אם יסרב להתפטר, תבקשי מהבת הפעילה שלך, דנה, לעזור לך במאמצי השכנוע. היא כבר תדע מה לעשות. דווקא בתקופה שבה קוברים כל יום לוחמים, השלטים עם הכיתוב "יש רוצח בשכונה", אותם נשאה עם חבריה בהפגנה נגד הרמטכ"ל, שוכבים במחסן ממתינים לגאולה. היא עם קומץ מחבריה, יניפו את השלטים האלה מתחת חלון ביתך, בדיוק כמו שעשו ב- 82 למנחם בגין קומץ מפגיני שמאל. אין לי ספק שבדומה למנחם בגין, גם הוא, בעלך, ידרוש מהמאבטחים, להניח למפגינים להפגין נגדו, שהרי כמו שהעיד על עצמו במספר הזדמנויות, הוא דמוקרט (?!?), שחינך את ילדיכם, חינוך דמוקרטי. דהיינו, למען מטרה נעלה, אסור להחשות. תגובתו של אבא "אודי" ("אני גאה בילדי"), להפגנה של דנה מול ביתו של הרמטכ"ל, מוכיחה זאת. ייתכן - אם כי אני לא מאמין - שהסתלקותו של בעלך מההגה, תגרום למחיר הציורים שלך לרדת קצת. גם אם כן, כמו כל המיליונרים, תוכלי להצדיק את מוסריותך בקלישאה: "כסף זה לא הכול בחיים". ומי שלא מאמין, שישאל את גיסך הנמלט, יוסי אולמרט...