ערב הפסקת האש האמורה להיכנס לתוקפה מחר, מתחיל להיות ברור, כי יעדיה של הממשלה, ביציאתה למלחמה, לא הושגו. ישראל הפסידה במובנים רבים.
ישראל הפסידה את כוח ההרתעה שהחזיקה בו במשך שנים, ואת התחושה כי צה"ל הינו כמעט בלתי מנוצח, תחושה בה החזיקו מרבית תושבי המזה"ת.
ישראל הפסידה, כרגיל, מאות אלפי מתונים בעולם הערבי, ועזרה להם לנוד אל המתחם בו השאיפה והקריאה להשמדת ישראל הינה לגיטימית.
ישראל הפסידה את צרפת, בכך שאפשרה מצב בו צרפת לוקחת על עצמה את תפקיד באת-כוחם של הערבים והאינטרסים שלהם במזרח התיכון.
ישראל הפסידה את דעת הקהל החיובית של תושבי המדינה על צבאה.
ישראל הפסידה כספים רבים, וימי עבודה.
ישראל הפסידה את עונת התיירות בצפונה.
ישראל הפסידה חיים של חייליה ואזרחיה.
ישראל הפסידה.
ברם, יתכן, כי למרות ועל-אף הכל, לטווח ארוך ישראל תרוויח.
ישראל תרוויח את ההבנה כי ישנם קונפליקטים שהצבא לא יפתור עבורה, תרוויח את ההבנה כי השימוש בכוחך צריך להיות ברירת מחדל שנשקלת היטב, ולא אינסטינקט בסיסי ומסוכן.
ישראל עשויה להרוויח בכך שתשאף בעתיד לסיים סכסוכים, כדוגמת הסכסוך הישראלי-פלשתיני, בהידברות ארוכה וקשה מתוך ההבנה שצבאה לא תמיד יוכל לספק לה את מבוקשה. ואין להישען עליו בעיניים עצומות.
ישראל תרוויח גורמי יעוץ בעלי אופי אזרחי לממשלתה, להבדיל מהמצב היום בו, כל גורמי ההערכה והייעוץ הינם בעלי אופי צבאי מובהק.
ישראל תרוויח חברה אזרחית יותר, שפויה יותר, צנועה יותר.
ישראל תרוויח את כל אלו רק אם תקיים דיון רציני, על מסקנות המלחמה הזו. ורק אם חלקו של הצבא בדיון הזה יקטן לעומת דיונים קודמים.
אם רווחים אלו יעמדו לנו, הרי שיתכן שמותם של רבים כל כך, יקרים כל כך, לא היה לשווא.
