הג'וב החדש של טומי לפיד

מי לא זוכר את תעמולת הבחירות של מפלגת "שינוי" שבה מפחידים אותנו במגבעות שחורות הממלאות את המסך? ומי אינו זוכר את קטע התעמולה של "שינוי", שבו מהלכים עלינו אימים ומציגים בפנינו אדם מן היישוב - איש "שינוי" מן הסתם - שבמאמץ רב גורר אחריו בשרשרת עוד ועוד פרזיטים חובשי המגבעות השחורות המפחידות ההן? עד שבא ניצול השואה, נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, ופסל את הקטע לשידור - תוך שהוא קובע, בין היתר, כי "יש בו דמיון מעורר חלחלה לתעמולה אנטישמית... הנושא סממנים המזכירים ביטויים אנטישמיים מבית מדרשה של התעמולה הנאצית" - סוף ציטוט. ואני, כשראיתי את התשדיר ההוא של "שינוי", נזכרתי בקטע מתוך ספר ידוע המתאר חווייה אישית של איש צעיר אחד המגיע מן הפרובינציה אל העיר הגדולה. הנה תיאור החווייה האישית של האיש הצעיר מתוך אותו ספר ידוע (בתרגום שלי מאנגלית - י.ד.): "פעם אחת, בעודי משוטט לי במרכז העיר, נתקלתי פתאום ברוח רפאים לבושת גלימה שחורה עם פאות שחורות. האם זהו יהודי? עלתה בי מחשבה. התבוננתי באיש במבט חמקני וזהיר, וככל שהמשכתי להתבונן ולסרוק תו אחר תו בפנים המוזרות של האיש, עלתה בי שאלה נוספת: האם זהו גרמני?...

... וינה החלה להיראות בפני באור שונה מזה אשר בעבר. להיכן שלא פניתי התחלתי להבחין ביהודים, וככל שראיתי יותר יהודים הם נראו בעיניי יותר ויותר שונים משאר בני אנוש.

מרכז העיר וינה שרץ באותם אנשים, שאפילו כלפי חוץ איבדו כל דמיון לגרמנים...

... הניקיון האישי של אותם אנשים הוא סיפור בפני עצמו: ניתן לומר, שעל-פי מראם החיצוני אין הם אוהבי מים. למרבה הצער, אפשר בדרך כלל להבחין בכך בעיניים עצומות. ממש חליתי ונתקפתי כאבי בטן כתוצאה מהריח של אותם לובשי גלימות שחורות. שלא לדבר על לבושם המלוכלך ומראם הדוחה...

... הדבר נעשה דוחה במיוחד כאשר, בנוסף ללכלוך שלהם, גילית גם את שפלות המוסר של אותו "עם סגולה": יותר ויותר נעשיתי מודע לסוג הפעילות שאפיינה את היהודים. הניתן בכלל להעלות על הדעת מעשי זוהמה או הפקרות, שלפחות יהודי אחד לא יהיה מעורב בהם?

אם תחטט בזהירות בתוך הטינופת מובטח לך שתסתנוור - כמו למראה תולעת המבצבצת מתוך גופה מרקיבה: יהודון!" עד כאן ציטוט מתוך הספר הידוע. מיהו אותו איש צעיר? מהו שם הספר? ובכן, הצעיר הוא אדולף היטלר והקטע לקוח מתוך סיפרו "מיין קאמפף". כיצד קרה שהתעמולה של "שינוי" העלתה בזכרוני את הקטע הזה דווקא? התשובה ברורה: התעמולה הזו של "שינוי" מזכירה, כדברי נשיא בית המשפט העליון, "ביטויים אנטישמיים מבית מדרשה של התעמולה הנאצית". ועכשיו באה ממשלת ישראל, ממשלה שכל שריה יהודים, וממנה את אביה הרוחני של התנועה, מנהיג תנועת "שינוי" לשעבר, יוסף (טומי) לפיד, ליושב-ראש מוסד "יד ושם" [הערה: הפרסום אותו פסל בית המשפט העליון מתייחס ספציפית לקמפיין שביצעו "יורשיו" של לפיד בתנועת שינוי, אך סוד גלוי הוא כי אותם יורשים המשיכו ואף הקצינו את אותו קו פעולה שבו נקט לפיד עצמו עוד קודם לכן, במפלגה]. הייתכן שהמינוי השערורייתי הזה של מנהיג "שינוי" לשעבר נבלע בשאון הקטיושות וברעם התותחים שבצפון? לא ייתכן בשום אופן! כי הרעש של המינוי המחריד הזה הוא איום ונורא ומחריש אוזניים. זהו רעש בעוצמה של שישה מיליון דציבלים.