הרמטכ"ל צריך ללכת

עבודתו של היועמ"ש, אם יחליט לבדוק את ההיבטים הפליליים בחשדות המיוחסים לדן חלוץ, לא תהיה קשה. אין פה שימוש במידע פנים, משום שלא מדובר בניצול מידע אודות החברה למסחר במניותיה. אין כאן הפרת אמונים. הרמטכ"ל לא ניצל את משרתו לקידום עסקיו. הוא רק מכר מניות, כאשר מכוח משרתו ראה את המלחמה באופק. עם זאת, הסברו של הרמטכ"ל כי יש לו משק בית כפי שיש משק בית לכל אחד אחר, ותוך כדי העבודה הוא גם נתן פקודת מכירה ליועץ השקעות, נראה דחוק. בהקשר של מסחר במניות ביום פתיחת מלחמה רמטכ"ל הוא לא ככל האדם. רמטכ"ל נגיש למידע שאזרחים מן השורה אינם נגישים אליו. רמטכ"ל שותף לקבלת החלטות, אשר אזרחים מן השורה אינם שותפים בהליך קבלתן. כאשר רמטכ"ל מוכר מניות לפני הצהריים ונכנס לדיון שלתוצאותיו תהיה השפעה על שערי הבורסה, הוא מטיל דופי ביושרו. כאשר הרמטכ"ל מקבל החלטות בענייניו הכספיים על סמך המידע שהגיע אליו מתוקף תפקידו הוא עושה מעשה נבלה, גם אם אין מדובר בעבירה פלילית. כאשר הרמטכ"ל עם קבלת הידיעה על חטיפת שני חיילים ומותם של שמונה אחרים, רץ למכור את מניותיו הוא מערער את אמון הציבור בו. ברגע כזה מצופה מן הרמטכ"ל לעסוק בענייני צבא, ולא בענייני בורסה, לדאוג להגנת המדינה ולא לכיסו הפרטי. מבין כל מוסדות המדינה, הצבא הוא המוסד הנהנה מאמון הציבור הרב ביותר. אזרחים שולחים את בניהם ובנותיהם לצבא מתוך הסתמכות על רמתם המקצועית והמוסרית של המפקדים. הרמטכ"ל אינו רק אדם עם משק בית. הרמטכ"ל צריך לשמש מופת לפקודיו ולצבא כולו. ספק רב אם סחר במניות על סמך מידע שנתקבל מכוח התפקיד, על-ידי מי שלהחלטותיו יש השפעה על שער המניות, הוא מעשה שיכול לשמש מופת. ואדם שאינו יכול לשמש מופת, מוטב שיעסוק בתיק המניות שלו, ולא בפיקוד על צה"ל.