הסדר הפיצויים שנקבע לתושבי הצפון בשל הפגיעה בהכנסותיהם עקב המצב הביטחוני, מסדיר לכל היותר את הפגיעה בהכנסותיהם של העובדים השכירים, אך במפורש לא יכול להקל על מצוקתם הכספית של חברות ובעלי עסקים עצמאיים באזור הצפון אשר הפיצוי שיקבלו לא יכסה במרבית המקרים את הנזקים שנגרמו להם בשל תשלומי השכר לעובדיהם ועל אחת כמה וכמה לא יכסה את הנזקים הנוספים שנגרמו להם בשל הצורך לשלם את דמי השכירות, הארנונה, החזרי ההלוואות והריבית עליהן וכל שאר הוצאות העסק הקבועות.
מחד, יש לשבח את משרד האוצר ואת הגורמים שהיו מעורבים בגיבוש הסדרי הפיצויים על המהירות הרבה שבה הוא גובש והוצא לפועל, לפיצוי הניזוקים מהמצב הביטחוני בצפון. מאידך, חשוב לבחון מחדש את הסדרי הפיצוי לאור אי הבהירות והקשיים הנובעים מיישומו, כפי שיובהר בתמצית להלן:
1.
ההסדר יוצר אפליה בפיצוי בין תושבי יישובי הספר לשאר תושבי הצפון - שווי הפיצוי שונה בין תושבי יישובי הספר המתגוררים עד 9 ק"מ מקו הגבול לבין תושבי אזור הצפון בכללותם, אשר בשל הוראות פיקוד העורף היו חייבים לשהות במרחבים מוגנים ונוטרלו מעבודה בדיוק כמו תושבי הספר. בעוד שתושבי הספר יכולים לקבל פיצוי בשווי הנזק הממשי שנגרם להם, בצרוף החזר מלא של שכר העובדים ששילמו, הרי שאר בעלי העסקים תושבי הצפון מקבלים פיצוי המבוסס בעיקרו על שכר העובדים שנעדרו מעבודתם ללא כל קשר לנזק הממשי שנגרם להם.
2.
סכום הפיצוי לבעל עסק המעסיק עובדים לא בישוב ספר הוא מוגבל ביותר - ההסדר מבוסס על הסכום שחובה על המעבידים לשלם לעובדיהם למרות שנעדרו מעבודתם, בתוספת כל ההוצאות הנלוות על השכר. במסגרת ההסדר יקבלו המעבידים תוספת על ברוטו העובדים בשיעור של 32.5% בלבד. תוספת זו תכסה את העלויות הנלוות שמעבידים אלו מחויבים לשלם לעובדיהם לפי החוק, כגון: לסוציאליות, פנסיה, קרן השתלמות, שמירת זכויות רציפות בעבודה וכדומה. למעשה, אין כל פיצוי ממשי לעסקים או למעסיקי עובדים הגרים או עובדים באזור הצפון שאינם ביישובי ספר, בשל אובדן הכנסות או בשל המשך תשלום ההוצאות העסקיות הקבועות למרות סגירת העסק.
3.
ההסדר יוצר אפליה בין ענפי עיסוק שונים - הפיצוי לפי ההסדר ניתן רק לעוסקים בענפי התעשיה, המסחר והשירותים. שאר הענפים העסקיים אינם זכאים לכל פיצוי למרות שהושבתו מעבודתם. למעט, ענף התיירות וענף החקלאות שיקבלו לפי הסדרים מיוחדים לגביהם פיצויים מוגדלים. יתר בעלי העסקים, כגון: ענף קבלני הבניין ועבודות הפיתוח וכל שאר הענפים שאינם מוגדרים כענפי תעשיה, מסחר ושירותים אינם זכאים לכל פיצוי.
4.
ההסדר פוגע בעצמאים שאין להם עובדים ופתחו את עסקם למרות המצב הביטחוני - כגון, בעלי חנויות מכולת שפתחו את עסקם לטובת הציבור למרות המצב הביטחוני. אלא אם הם בעלי עסקים שמחזורם הכספי נמוך ביותר (מתחת ל- 30,000 ש"חלחודש), שיקבלו מחצית הפיצוי.
5.
ההסדר מפצה רק בשל עובדים שנעדרו מעבודה - היות והוא נותן פיצוי על בסיס מספר העובדים שנעדרו מעבודתם בשל המצב הביטחוני. אין כל פיצוי בשל עובדים שהגיעו לעבודה, אך היו בפועל מובטלים מאונס בשל העובדה שהעסק עצמו היה פעיל בתקופה זו באופן חלקי אם בכלל.
6.
ההסדר יוצר אפליה בין עסקים עתירי עובדים לבין עסקים אחרים - הפיצוי לעסקים של בעלי מקצועות חופשיים המעסיקים מעט עובדים ולפעמים במשרות חלקיות יבוסס על שכר העובדים ולא על ההכנסה שהפסידו, בעוד שעצמאים שלא העסיקו עובדים כלל יקבלו פיצוי מלא לכל יום שלא עבדו לפי הכנסתם בשנת 2005. לא ניתנה אפשרות לעצמאים לוותר על הפיצוי המבוסס על שכר עובדים ולקבל את הפיצוי לפי ההכנסה שלהם בפועל.
7.
ההסדר מתעלם מאובדן ההכנסות האמיתי של מעסיקי עובדים - היות והוא מבוסס על שכר העובדים אך אינו נותן כל פיצוי בשל מלאי שהתקלקל או בשל אובדן ההכנסות האמיתי של בעל העסק. כך עולה כי רופא המעסיק פקידה בחלקיות משרה יקבל פיצוי אך ורק לפי שכר הפקידה ללא כל קשר להפסד הכנסותיו בפועל. כך גם לגבי בעלי חנויות המעסיקים מספר מועט של מוכרים ועיקר הכנסתם מבוסס על גלגול המלאי שנעצר בשל עצירת פעילות העסק.
8.
ההסדר מחייב את בעלי העסקים המבקשים פיצוי לוותר על כל זכות יסוד לערער בעתיד על סכום הפיצוי שנקבע להם - הפיצוי לפי ההסדר הוא סופי ללא זכות לערר או לערעור. קביעה שלא בטוח שהיא חוקתית במדינה דמוקרטית.
9.
ההסדר מתעלם מעלויות המימון שבין תשלומי השכר לבין מועד קבלת הפיצוי - היות והמעבידים מחויבים לשלם לעובדיהם לפי הנוהג במקום העבודה ולא יאוחר מ- 9 לחודש, בעוד הפיצוי יתקבל רק לאחר 10 ימים מיום התביעה שהיא עצמה ניתנת להכנה לא לפני מועד הכנת השכר לעובדים. דהיינו, מימון ריבית על התשלום לעובדים למשך 30 יום לערך. כל זאת בתנאי שיש אפשרות מעשית מבחינת המצב הביטחוני להכין ולהגיש את התביעה למס רכוש.
10.
הפיצוי אינו מבוסס רק על שכרם הממוצע של העובדים שנעדרו - הסדר הפיצוי עורך חישוב ממוצע של שכר כל העובדים אצל אותו מעביד, ללא כל בדיקה והקבלה לשכר העובדים שנעדרו בפועל מעבודה, אותו מחויב לשלם המעביד לשלם להם.
11.
לא יינתן פיצוי למי שאינו מעסיק עובדים וטרם הגיש את הדוח השנתי שלו לשנת 2005 - זאת, אולי מחשש כי מי שלא הגיש דוח יפריז בדיווחיו כדי לקבל פיצוי יתר. אולם, היתכן שחשש כזה ימנע פיצוי לחלוטין מכל אלו שלא הגישו דוח לפי ארכה מאושרת שניתנה על-ידי מס הכנסה להגשתו.
12.
רובן הגדול של העמותות ומוסדות ציבור לא יקבלו פיצוי - היות והתנאים לקבלת פיצויים למלכ"רים הם כאלו שרובם לא יעמדו בהן ואם כן יעמדו הם חשופים לחיוב מס הכנסה ומע"מ תוך שלילת מעמדם כמלכ"רים.
13.
למעבידים גדולים לא ניתנו פתרונות של דיווח ממחושב - הטפסים מאפשרים מילוי ידני של חמישה עובדים בכל עמוד. לא ניתן כל פיתרון לדיווח ממחושב למעבידים המעסיקים כמות עובדים גדולה. במיוחד לאור מצוקת כוח האדם.
14.
חבות מס הכנסה על הפיצויים שהתקבלו - בטפסי התביעה לפיצוי נדרשים המבקשים פיצוי להצהיר כי ידווחו על הפיצוי שיקבלו כהכנסה חייבת במס. כלומר, הם עתידים לשלם מס הכנסה על הפיצוי. לא ברור מה הסמכות החוקית לחיוב זה במס הכנסה על התקבול מהפיצוי ומה שיעור המס שיחול אם יחול (פטור, רגיל או הוני). לכאורה ייתכן שפיצוי זה פטור מכל מס מכיוון והמקבל הוא רק צינור להעברת הפיצוי מהמדינה לעובדים. בנושא זה קיימת פסיקה לכאן ולכאן והוא דורש ליבון נוסף.
15.
שיעור הניכוי במקור למס הכנסה מסכום הפיצויים שהתקבלו - על בסיס ההנחה של מס הכנסה כי הפיצוי חייב במס, הודיע מס הכנסה, כי ינכה מס במקור בשיעור של 20% מהפיצוי שיתקבל, אלא אם יש למקבל הפיצוי אישור מוקטן על ניכוי במקור. לא נלקח בחשבון כי לעסקים בצפון צפויה הרעה ניכרת ברווחים החייבים במס בשנת 2006 עקב המצב הביטחוני ולחלקם צפויים הפסדים כבדים. הקושי מוחרף עקב העובדה כי נבצר מבעל העסקים בצפון להקטין את שיעור הניכוי במקור בו הם מחויבים בשל העובדה שמשרדי פקידי השומה המנפיקים את האישור לניכוי במקור סגורים עקב המצב.
מודגש כי מצבם של בעלי העסקים הורע עוד יותר עקב העובדה שהממשלה נמנעה מלהכריז על מצב מלחמה. לפיכך, הם מחויבים לעמוד בכל ההתחייבויות החוזיות שלקחו על עצמם לביצוע עבודות או לתשלום הוצאות ואם לא יעמדו בהן, הם צפויים לתביעות בשל נזקים מהניזוקים. כגון, קבלנים שלא יעמדו במועדי מסירת דירותיהם במועד לדיירים.
למעשה המצב החוקי כיום הוא כזה שיש לקיים את כל ההתקשרויות החוזיות שנקבעו בין צדדים כאמור בהתקשרות החוזית, מי יממן את נזקי הפרות החוזה, לא ברור?
לסיכום: ראוי כי משרד האוצר ,יחד עם הגורמים הכלכליים במשק, יישבו וידונו מחדש בתיקון הסדר הפיצויים ותיקון העיוותים שפורטו לעיל ועיוותים נוספים שיתגלו בהמשך עם יישום הסדר הפיצוי הלכה למעשה בימים אלו. תיקון זה נדרש באופן הדחוף ביותר האפשרי. כי המצוקות הכלכליות של בעלי העסקים בצפון רק הולכות ומחריפות מיום ליום והדברים דורשים מענה וסיוע מיידי.