שמי דרורי בר-לבב, לוחם בפלוגת חרמש בגדוד שריון במילואים. הגדוד שבו שירתתי איבד ארבעה מלוחמיו במהלך הלחימה. בעת שהותנו בחזית נקלענו כמו בכל מלחמה ואולי הפעם אף יותר למצבים של חוסר שינה, חוסר באוכל, חוסר במים ושהייה בתנאי שטח קשים. במלחמה כמו במלחמה.
כולנו יודעים ומכירים מקרוב את הבעיות שהיו בניהול הצבאי של המלחמה ואולי במלחמה זו יותר ממלחמות אחרות. כל מי שעיניו בראשו מבין שהכישלונות העיקריים נמצאים בזירה המדינית או בניהול המדיני הכושל של המערכה. הממשלה בראשותו של אהוד אולמרט מנסה להסיט את הדיון הציבורי המתעורר סביב הכישלון החרוץ של המערכה הצבאית והמדינית.
ניסיון כזה נעשה בהקמתה של ועדת בדיקה תחת הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית כראוי. ניסיון נוסף ושפל אף יותר נעשה בשעות אלו ממש על גבי ועל גב חברי.
בזמן שאני במלחמה בלבנון נתנה הממשלה הוראה למינהל האזרחי להדביק על דלתות בתינו שביישוב מעלה רחבעם השוכן במדבר יהודה, צו המורה על פינוי היישוב. אפילו אם הגיע אולמרט להחלטה נחרצת לבצע את תוכנית ההתכנסות לא ראוי כי יעשה זאת בשעה קשה זאת תוך כדי שאני וחברים נוספים מהיישוב לוחמים בלבנון.
במעשה זה מנסה הממשלה להשיג הישג כפול - הראשון הוא הסטת הדיון הציבורי מן הכישלונות המדיניים בלבנון, ואף חמור מכך, מנסה הממשלה להסיט את הדיון המרכזי והחשוב יותר ההולך וצובר תאוצה והוא: האם נחוצה לנו בריחה נוספת? האם הבאת חיילי החיזבאללה והחמאס למבואות כפר סבא וירושלים היא התשובה הנכונה לתבוסה בלבנון?
את כל התנאים הקשים שעברו עלינו בלבנון אנו מוכנים לספוג באהבה על-מנת לשוב הביתה, אבל לא על-מנת לשוב לעיי חורבות מעשה ידי ממשלת ישראל.
ראוי שהממשלה תיתן זמן לדיון הציבורי המתפתח, כראוי למדינה דמוקרטית, דיון המנסה לשקף את דעת הקהל המשתנה. ושוב, האם המעט שמגיע לי הוא לא שבחזרתי הביתה מלבנון יהיה לי בית לחזור אליו?
