בני האדם התברכו בחמישה חושים מוכחים ובחוש שישי, בלתי מוכח, אותו אנו מפרשים כאינטואיציה. טיפול בחמשת החושים המוכחים, מביא הן להתחזקות החוש השישי והן לבריאות טובה יותר.
לפי הפילוסופיה הסינית, כל אחד מחמשת החושים משויך לאיבר אחר בגוף. חוש הראייה - לכבד (דרך העיניים), חוש הטעם - ללב (דרך הלשון), חוש השמיעה - לכליות (דרך האוזניים), חוש הריח - לריאות (דרך האף) וחוש המישוש - לריאות (דרך העור).
האחראי על כל החושים הוא החלק הגופני של הנפש, המוכר לנו ברפואה המודרנית בכינוי פסיכוסומטי וברפואה הסינית כ- Corporal Soul או בקיצור - /CS על חלק זה אחראיות לפי הרפואה הסינית הריאות. במהלך החיים הוא מאפשר לנו לחוש בכאבים, הוא גורם לנו לבכות בעתות צער, מווסת את כל הפעילות הפיזיולוגית של האדם ותלוי במצבו התמציתי של האדם. כשהוא נחלש, אנרגיית החיים נחלשת.
כיצד לחדד את החושים וכיצד הם משפיעים על חיינו? - חוש הראייה:
כאשר איננו נחשפים לקשת רחבה של צבעים אנו יותר דכאוניים, מערכת החיסון נפגמת במשך הזמן, לחץ הדם נוטה לעלות, הפריון קטן ואורך החיים משתבש.
כיצד לחדד את חוש הראייה? מומלץ לצאת לטבע ולא להסתפק במראות העיר. להביט על שלל הצבעים ולנסות לקלוט אותם, ליהנות מהיופי של העולם ולהתבונן בו מחדש. לפי הרפואה הסינית הראייה תלויה בתזונה של דם הכבד וזרימת הדם לעיניים תלויה בלב. ניצול יתר של העיניים מיק לדם ומכאן גם ללב ויש להימנע מכך.
- חוש השמיעה:
הצלילים השונים מגרים את האוזן ומגרים את המוח. האזנה לצלילים הרמוניים, כמו במוזיקה קלאסית, מטפחת את אזור השמיעה במוח ומומלצת מאוד. האזנה רבה לצלילים לא הרמוניים, לרעש ואי הגנה על האוזניים בעבודה רועשת, תפגום במוח במשך השנים. לפי הרפואה הסינית, השמיעה תלויה בכליות, אבל גם ללב יש השפעה עליה. לכן, תרופות הפוגעות בכליות, פוגעות גם בשמיעה.
- חוש הטעם:
חוש חשוב במיוחד שיכול לדרבן אותנו לאכילה או לאי אכילה ולהזהיר אותנו מפני מאכלים מזיקים. רובנו מסתפקים בשלושה או ארבעה טעמים ולא מפתחים את חוש הטעם. כשאנו רעבים אנו נחלשים, מערכת החיסון נפגמת ואנו הופכים לדכאוניים.
מה לעשות? פשוט להעשיר את התפריט בטעמים בלתי מוכרים, בעשבי תיבול ובתבלינים שונים. מומלץ מאוד להימנע מאבקות מרק המוסיפות לגוף בעיקר מלחים ולהשתמש רק בחומרים טבעיים ובכל אבות המזון. לפי הרפואה הסינית, חוש הטעם תלוי בלב ובנפש, מפני שהלשון היא איבר החישה של הלב ולכן רפואה זו נעזרת בלשון כדי לאתר מחלות.
- חוש המישוש:
בחוש זה אנו משתמשים כמעט לא במודע. תחושות של חום וקור, של נעימות בגוף, דקירה, חיספוס ועוד, הם רק חלק ממה שחוש זה מעניק לנו. למרות חשיבותו של חוש זה, אנו נוטים לפגוע בו. אנו לובשים בגדים סינטטיים, המטעינים את עורנו בחשמל סטטי ומשבשים את השדה האלקטרומגנטי שלנו, פוגמים בעור שלנו בהליכה גסה או עבודה קשה עד שהעור הופך לקשה וחסר תחושה. הפגיעה בתחושה היא מהותית, מפני שבגופנו יש שדות חשמליים. פגיעה כזאת משביתה חלקים חשובים המוח.הסינים פיתחו את תורת הדיקור ודרכה מטפלים בשדות הללו.
מה עושים? לובשים בגדים מחומרים טבעיים, מגנים על העור בהליכה ובעבודה קשה וניהנים מכל תחושה שהעור שלנו חש ומנסים להעניק לו תחושות נוספות.
לפי הרפואה הסינית, תלוי בעור, בלב ובנפש, מפני שהוא אחראי על ההכרה והארגון של האיברים החיצוניים. פגיעה בלב ובעיות נפשיות, ישתקפו בעור תוך זמן קצר.
- חוש הריח:
בעולמנו הריחות הטבעיים נמצאים בנסיגה. שימוש בסבון והסרת ההפרשות והריחות הטבעיים הוא אחת מהסיבות לכך. הבשמים והדאודורנטים מונעים מהגוף הפרשות טבעיות ולאורך זמן מזיקים לגוף. הם גורמים לנו לא לזהות משיכה או דחייה ולא להבדיל בין סביבה אוהדת לעוינת.
ההמלצה גם כאן היא להשתמש בחומרים טבעיים ובכמה שפחות חומרי ריח מלאכותיים. נזין את גופנו בחומרים טבעיים, כדי שגם ההפרשות יהיו נעימות וריחניות ולא נשתמש בחומרים כימיים. לפי הרפואה הסינית, חוש זה תלוי בריאות, בלב ונפש. חמשת הריחות חוזרים אל האף ומתאכסנים בלב ובריאות. כאשר קיימת בעיית בריאות בלב או בריאות, יכולת האף להריח פוחתת.
כל החושים תלויים גם בנפש לפי הרפואה הסינית, כפי שהם תלויים במוח לפי הרפואה המערבית. כדי לחזק את אחד מהאיברים עלינו להפעיל את החוש המקושר אליו. אם למשל נרצה לחזק את הכבד, נוכל להשמיע צליל צעקה, נגרה את העיניים בצבע ירוק, נריח אלכוהול או ריקבון עץ או נאכל טעם חמוץ. כך גם לגבי איברים אחרים.
הגישה הסינית העתיקה מציגה ריח ייחודי, טעם ייחודי, צליל ייחודי וצבע ייחודי המתאימים לכל איבר בגוף: