קשה להשתחרר מתחושת הסדום ועמורה המשתלטת על האווירה הציבורית. מתברר כי לא כל שיטה מתאימה למדינת היהודים. רובנו פזלו בקנאה לחצרה של ארה"ב וצפו באיים המוריקים, תוצאותיה של השיטה הקפיטליסטית. וכך פרצה לה ביתר שאת חגיגת הקפיטליזם במדינת ישראל ודת ההפרטה הייתה ללחם חוק של בכירי המערכת הפוליטית, התקשורתית והעסקית. לרגע שגינו באשליה כי מעט מהירוק ידבק גם בביתנו.
אולם עד מהרה התבדינו, עד מהרה גילינו כי לא כך הוא, עד מהרה רוענן זיכרוננו כי במדינת היהודים האליטות והראש היהודי ממהרים להתחכם ולנצל את חוליי השיטה ומוציאים לה את הנשמה.
צעד אחר צעד ובמהירות מדהימה, בחסות דת ההפרטה והקפיטליזם "הנאור", יישמו האליטות את מודל הפיאודליזם המודרני. החל בהשתלטות על ההון, אמצעי הייצור והשירותים באצטלה של הפרטת הבנקים והברות הממשלתיות, השתלטות על התקשורת והטלפוניה, באצטלה של פתיחת השוק לתחרות וריבוי ערוצים ובחסות של רגולציה כושלת, עובר ל"הפרטת" שירותי הרווחה קרי התנערות (=אינתיפאדה בתרגום לערבית) ממחוייבות המדינה לאזרחיה וצמיחת תופעות עמותות הגמ"ח ובתי התמחוי באצטלה של רפורמות כלכלית וקיצוצים בתקציב המדינה וכלה בהתנערות ביטחונית והפרטת נושא האספקה וההצטיידות להן היינו עדים במהלך המלחמה האחרונה, כאשר חיילים פנו להוריהם ולעמותות ותרומות כדי לקבל אפודים, שכפ"צים, מצפנים, מדי קואורדינאטות ועוד.
האיומים החיצוניים על קיומנו כאן הולכים ומתעצמים ובתוכנו תחושה של סדום ועמורה, פרשות שחיתות מינית רודפות אחת את רעותה והאליטות עסוקות בבולמוס השחיתות. דחף חסר שליטה להגדיל את העוגה הנגזלת ואת הנתח שלהם בעוגת השחיתות והגזלה. פרשת שחיתות רודפת פרשת שחיתות, חלקן משנעות את הלא ראויים לעמדות הנהגה מקומיות ולאומיות.
פרשת סיריל קרן, פרשת "חברות הקש", פרשת האי היווני, פרשת העמותות, פרשות אולמרט הנדל"ן והעטים , פרשות כאל ואגרסקו, פרשות ישראל סדן ורחובות, פרשות פרס-סבן- איציק, פרשות הסאוב והשחיתות במערכת בתי המשפט, פרשות פרץ-ההסתדרות - מפקד הארגזים ועוד ועוד והיריעה קצרה מלהכיל.
והעם בציון סובל במצוקתו ומחריש, איש איש בבועתו המצטמקת, משפחה משפחה בכניעת המוחלטת לשחיתות ולמושחתים מתפללים כי בכניעתם יחלש הלחץ. והמושחתים, משפחות האליטות בעסקים, בפוליטיקה ובתקשורת ממשיכים בחגיגת האטימות והגזלה, נוהגים כאילו הארץ והמדינה היא רכושם הפרטי ואנחנו הווסלים שלהם. אטומים לכללי הצדק והמוסר, אטומים לסבל האנושי של ההורים המתייסרים, אטומים לדמעות הילדים והזקנים החסרים, אטומים אף לסכנות הביטחון המתעצמות. דת ההפרטה והמושחתים חוגגים באין מפריע.
ואת החגיגה הפריע הצורר נסראללה מהצפון. סכנת המלחמה הקיומית עם אירן בשער והם מנערים דווקא, כך אני מקווה, את העם הנדרס ואת מנהיגיו הראויים. ניצני מחאה אמיתית נשמעים וגילויי רצון עז להביא לשינוי כיוון ושינוי המציאות החברתית כלכלית וביטחונית בתוך החברה הישראלית פנימה, מאחר שזהו התנאי הכרחי לשינוי המציאות הביטחונית ולהצלחת התמודדות עם הסכנות המצויות על מפתן דלתנו מבחוץ.
אליטות ומושחתים אטומים וכהי חושים, המדינה איננה שלכם היא שלנו ואם יהיה צורך אנחנו נהפוך את המדינה וניצור סדר חדש ונשליט נורמות וכללי חוק וסדר אמיתיים. אלו הקולות הנשמעים ומלווים את נחשול המחאה המתגבר נוכח הכישלון של האליטות, נוכח מס השפתיים שהיה למנהג, נוכח היהירות וההתנשאות המוקרנת מארמונות השן, העץ, השיש, הזהב והשנהב בהם אתם ספונים ונוכח הסגידה לדת ההפרטה ולכסף.
יש כסף במדינת ישראל! אין צורך בקיצוצים בתקציב המדינה! מהדהדת זעקתו של פרופסור אבישי ברוורמן, פרופ' לכלכלה שעשה שנים רבת בבנק העולמי ובקרן המטבע הבינלאומית בשיקום כלכלות כושלות. יש כסף, רק הוא מוזרם בקומבינות שונות לחשבונות משפחות ההון.
המחאה הזו הינה מצווה חברתית ועל כולנו, בני מעמד הביניים ומטה, להירתם, לעלות לירושלים ברגל וברכב, לתת כתף למחאת המילואימניקים, למחאת משפחות השכול ואזרחי הצפון, לתרום להצלחת המחאה שעשויה להסתיים בסדר חברתי חדש.
