לאור הביקורת הציבורית הגוברת על התנהלות מערך ההסברה הישראלי ראוי להעלות לדיון את השאלה: האם הדוברת הנוכחית, תא"ל מירי רגב, מתאימה לתפקידה, ובכלל לתפקידים בכירים בצה"ל ובהם גם חברות בפורום המטכ"ל המכובד.
המלחמה בלבנון חשפה את מירי רגב האחרת, שהרבתה באומץ רב, יש לומר, להתראיין לאמצעי התקשורת השונים בניסיון לבטא את עמדת הצבא. ואולם, הציבור והעיתונאים לא התרשמו כלל וכלל מיכולתה המקצועית כדוברת רשמית של צה"ל וכדמות ייצוגית של מדינת ישראל בשעת משבר. פרשנים בכירים אף נקטו לשון חריפה במיוחד. היו שכינו אותה "עילגת", עושה שימוש ב"שפת השוק", וכמי שאינה יודעת על מה היא שחה. אחרים הצביעו על העובדה שאין דוברת צה"ל יודעת את השפה האנגלית ואף לא צרפתית או כל שפה אחרת. הם תהו בקול הכיצד יכולה דוברת צה"ל לייצג את הצבא מול קהל היעד הבינ"ל?
הדרישה לוועדת חקירה שתחקור את פעילות צה"ל במלחמה ראוי שתתמקד גם ביחידת דובר צה"ל ובעומדת בראש הארגון - תא"ל מירי רגב. כפי שראש הממשלה אולמרט יישאל מדוע מינה את עמיר פרץ לשר הביטחון כשאין בידיו כישורים מתאימים, על ועדת החקירה מוטלת החובה הציבורית לשאול את הרמטכ"ל, דן חלוץ, לשיקולים אשר הנחו אותו שעה שבחר ברגב לדוברת צה"ל. האם חלוץ לא היה מודע לכך שהיא אינה יודעת אנגלית? שהיא עילגת בדיבורה? שהיא לא יכולה לדבר עם כתבים זרים. האם לא שמע חלוץ את אזהרתה של תת-אלוף רות ירון, קודמתה בתפקיד? האם הוא לא היה מודע לכך שהיא הודחה מתפקיד סגן דובר צה"ל לאחר שלושה חודשים בלבד בתפקיד? ומדוע הרמטכ"ל אינו מפטר אותה אחרי הכישלון במלחמה?
חשוב לכלול בחומר הרקע שיוגש לחברי ועדת החקירה את מאמרו החשוב של יפתח אלעזר לעיתון "העין השביעית" (
[קישור]) טרם מינויה של רגב לתפקיד הצנזור הראשי. אלעזר חשף מבעוד מועד את כל המגרעות של מירי רגב והסכנות המקצועיות הטמונות במינויה לתפקיד בכיר. וכך נכתב:
כתב צבאי: "אין לה מושג. היא לא יודעת שום דבר. היא לא מסוגלת לקבל החלטות בעניינים שקשורים לצנזורה. אני מצפה מצנזור שתהיה לו עוצמה, אוטוריטה, הבנה עמוקה ומורכבת של התחום. זה מצחיק אותי שהיא תקבל החלטות. היא יכולה לקבל החלטה אם לשדר או לא לשדר משהו שקשור לגרעין או אם לדווח על אמצעי לחימה חדש? זה מעורר גיחוך". קצין ששירת בדובר צה"ל: "יש לה ליקוי חריף מאוד בשיקול דעת, בהבחנה בין טפל לעיקר, חוסר תבונה וחוסר בשלות".
שנית נטען, שהקשרים ההדוקים שטוותה רגב עם בכירים בצבא ובעולם התקשורת יפגמו ביכולתה לקבל החלטות מקצועיות וחפות מאינטרסים. "צנזור צריך ניקיון מוחלט מכל אינטריגה", אומר כתב צבאי, "והיא יותר מדי חיה בתוך האינטריגות של הצבא ושל התקשורת".
כתבים אחרים מצביעים על הפוטנציאל המדאיג הטמון בשילוב בין העדר הבנה מקצועית, ושאיפה לרצות את המקורבים שטיפחה בצמרת מערכת הביטחון. "היא לא תהיה מסוגלת לעמוד בלחצים מתוך צה"ל", מתנבא עיתונאי שמכיר את רגב היטב, "היא תרצה לרצות את כולם, אבל היא תהיה היסטרית לרצות את האלופים יותר מכפי שתרצה לרצות את התקשורת. אם היא תקבל טלפון מאלוף: 'אל תפרסמי', היא לא תפרסם. היא תתחיל להפעיל לחצים על התקשורת, וזה ייעשה, כדרכה, באגרסיביות - בצעקות ובאיומים". "שר הביטחון מינה אותה כי הוא סחבק שלה", טוען כתב צבאי נוסף. "היא תהיה תלויה בשר הביטחון, וההחלטות לא יהיו ענייניות. בעצם מינו את שר הביטחון לצנזור".
קיצורו של דבר: לא ניתן להסתיר לאורך זמן מינויים לא מקצועיים בצמרת המדינית או הצבאית. במלחמת לבנון עלה הדבר במחיר דמים יקר. בזירה התקשרותית היה זה כישלון מצלצל שלא ניתן לייפותו גם לא בסיליקון איכותי יפה ככל שיהיה.
