אין חדש תחת השמש ימי ספטמבר מתאפיינים בדרך כלל בישראל במזג אוויר נעים וקצת הפכפך. עם זאת, זוהי גם התקופה שבה מהבילה ולוהטת התקשורת יותר מתמיד ומשרד האוצר על שלל מדעניו עולה לכותרות. לעורקיה של התקשורת מוזרמת בתקופה זו תערובת דליקה ונפיצה במיוחד של קיצוצים, תקציבים, איומים, תעמולה, הבטחות, שקרים ומה לא. זהו גם זמן הדיון, הכאילו רציני, על רפורמות ושינויים ושאר בישין מרעין מבית מדרשו של האוצר.
אגב את הסרט הזה אנחנו מכירים. האמת שהיה יכול להתאים לקדימון של סרט אימה כמו כפפה ליד. הוא אומנם אינו לקוח מקדימון של סרט כזה, אך לצערנו בסרט הזה, אנחנו הציבור הישראלי, או לפחות רובו המכריע, כבר זכינו להשתתף ולא רק כצופים מהצד.
עיקרי הקיצוצים וגזרות השמד למיניהם, שמציע האוצר, כפי שמדווח גד ליאור בעמוד הראשון של ידיעות, הינם ביטול המענקים לחיילים משוחררים, העלאת שכר הלימוד באוניברסיטאות (הצעה שנראה שבוטלה, אך אין ביטחון שלא תעלה על שולחן הקיצוצים הלאומי מחדש), ביטול התקציב לאבטחת אוטובוסים, פיטורי 3,000 עובדים במגזר הציבורי, הפחתת מספר העובדים הזרים ותשלום קבוע על בחינות הבגרות. מעבר לכך יוזם האוצר מספר רפורמות בתקציב המדינה ומתכנן בין היתר את הפרטת שירותי הדואר.
כדאי להתעכב, לרגע קט, ולבחון את ההצעות שמעלה האוצר לא רק משום שזו הליבה של מדיניותו הכלכלית השמרנית והמופרכת, אלא משום שההצעות הללו מסמלות ומקפלות בתוכן את סרט האימה שיצא בקרוב מתחת ידיו של משרד האוצר, ושבו, אנו האזרחים השכבות החלשות ושכבות הביניים, נצטרך לחיות בו עוד רגע קט.
הפרטות, תאגידים וציבור הצרכנים – מי משלם ובמה? אחת ההצעות שמעלה האוצר, כמעין ריטואל מאגי שחוזר על עצמו מדי שנה בשנה, היא הפרטה סיטונית של נכסי מדינה ושירותים שונים הנתונים לבעלותה. פעם זה השב"ס, פעם זה מעבדות לזיהוי פלילי של המשטרה, פעם אלו הם המים וחברת מקורות ולאחרונה בתקציב 2007 זהו שירות הדואר.
בהקשר הזה של חיידק ההפרטות ראוי לספר קצת, על "הישגי ההפרטות", כפי שהם משתקפים מהניסיון בחו"ל ובמיוחד מנפלאותיו של תאגיד המים Thames Water - הסיפור שכבש את מהדורות החדשות בבריטניה לפני מספר שבועות, משום שלאחר הפרטות הדואר יגיע שוב תורם של מקורות המים ושל עובדי חברת מקורות.
מדובר על חברת מים פרטית המשרתת 8 מיליון צרכנים בכל אזור דרום מזרח אנגליה כולל העיר לונדון, לאחר שמשק המים הבריטי עבר הפרטה. לאחרונה הודיעה החברה שהיא הגדילה את רווחיה בשנה האחרונה בשליש, בסכום נוסף של 346 מיליון לירות שטרלינג.
יש לציין שאת חלק הארי מרווחיה האדירים גרפה החברה מאחר שלא השקיעה בתחזוקה ראויה של צנרת המים באזור. התחזוקה הלקויה והצנרת הישנה שלא הוחלפה גרמו לכך שבכל יום דולפים מצנרת החברה 900 מיליון ליטר. מקור רווח נוסף של החברה הוא עלייה של 24% בחמש השנים האחרונות במחיר המים שמשלמים הצרכנים לחברה. המחירים שמשלמים הצרכנים עומדים לעלות ב- 24% נוספים בחמש השנים הבאות.
ובכן, לא רק שהצרכנים משלמים יותר, אלא שלאחרונה בגלל מחסור במים הנובע בין היתר, מבצורת גשמים וגם מדליפות בצנרת, הכריזה החברה על משטר חירום של הקצבת מים במספר אזורים, והיא עומדת לדרוש להרחיב את משטר קיצוב המים גם לעיר לונדון. וכך בעוד הצרכנים עומדים עם דליים ליד ברזים והצנרת דולפת רווחיה של החברה הולכים ונוסקים.
יתירה מזאת, בבריטניה ההפרטה הביאה לפטורי 9,000 עובדים, הכפלת מחירי המים, ירידה באיכות המים המסופקים וכאמור אפילו להפסקות מים (במדינה שבה יורד גשם כמעט כל יום) ונרשמה עלייה במקרי מחלות הקשורות בהיגיינה.
זאת ועוד, כמעט ללא יוצא מן הכלל, במקומות שבהם הופרטו שירותי אספקת המים, ולא רק בלונדון, היתה עלייה של עשרות עד מאות אחוזים במחירי המים ועלייה במקרי הניתוקים ממים, בעיקר לעניים. כמו כן היתה גם ירידה בהשקעה בתשתיות, באיכות המים, בשירות לציבור ובפיקוח הממשלתי.
בארה"ב, למשל, שירותי המים והביוב נשארו ברובם המכריע בידיים ציבוריות, לאחר שניסיון ההפרטה באטלנטה נכשל: התושבים קיבלו מים חומים ומזוהמים והתלוננו על היעדר מים בברזים במשך שעות ארוכות.
עם זאת, שכרם של מנהלי חברות המים עלה ב- 50%-200%, והחברות השקיעו בתשתיות הרבה פחות ממה שהבטיחו.
בבוליביה ההפרטה בוטלה, לאחר שאדם אחד נהרג ו- 175 נפצעו במהלך שביתות והפגנות המוניות, אשר פרצו בעקבות עליית מחירי המים ב- 200%.
כמו שניתן לראות הפרת שירותים ציבוריים, לא תביא להתייעלות ולחיסכון בכסף, היא תביא לקריסה של המערכות הללו, להתעשרות של בעלי אינטרסים והמיליארדרים המחוברים לקליקות ההון שלטון, ואת המחיר של הקריסה הן בבריאות, הן בכלכלה והן ברווחה, יצטרכו לשאת, כמו תמיד, השכבות החלשות.
מדינה של חוטבי עצים ושואבי מים מעבר לכך, מציע האוצר בתוכנית הקיצוצים לשנה הבאה, שתי גזרות מתחום אחד. אם בנושא ההפרטה מדובר על רשעות לשמה, הרי כאן מדובר גם על חלמאות לשמה. ההצעה של האוצר להעלאת שכר הלימוד באוניברסיטאות ותשלום קבוע על בחינות בגרות היא חלמאות לשמה מהזן הגרוע ביותר.
ההשקעה בחינוך, הן בחינוך היסודי והתיכוני ובעיקר בחינוך האקדמי מהווה, גם בתפיסה השלטת כיום באוצר, כהשקעה וכמקדם צמיחה. יש לציין, כי כל מדען וחוקר חדש שייקלט בתעסוקה יביא ליצירת כארבעה עד חמישה מקומות עבודה חדשים, שרבים מעובדיהם ייקלטו בענפי ההיי-טק השונים, שפורחים ממילא ומהווים את הקטר התעשייתי של המשק הישראלי.
פגיעה כפולה, במועמדים ובמקבלי תעודות הבגרות, שנמוך גם כך בישראל, ובמקביל פגיעה ביכולתם של אלו הזכאים ללמוד באוניברסיטה, הינה פגיעה אנושה ובעיניים פקוחות בעגל הזהב של הצמיחה, שהאוצר כה מאליל. בכך מניח האוצר את היסודות ומכין את הקרקע לאבטלה הולכת וגוברת בעתיד. לנתון הזה אפשר לצרף גם את הכוונה של האוצר לפטר 3,000 עובדים במגזר הציבורי ובכך להחמיר עוד יותר את מצב התעסוקה במשק. המצב התעסוקתי, שהאוצר כה התגאה, אם כי באופן שקרי, כי הצליח לטפל בו ולהקטין את רמות האבטלה. זוהי יריה ברגל וחלמאות לשמה של פקידים אינטרסנטים ואטומים, המעדיפים את אינטרסים אישיים וצרים, שלהם ושל בעלי ההון, מעל האינטרסים של מדינת ישראל.
אך מעבר לכך, נזכיר סיבה אחת נוספת שבגללה סטודנט צריך לשלם על לימודיו שכר לימוד כזה גבוה ומשם אמור לקחת האוצר את הכספים החסרים לו. הסיבה מובאת בכתבה של אמנון אטד על המשכורות במגדל השן: מרצה בכיר באוניברסיטה מקבל בממוצע 50,000 ש"חבחודש! (חצי מיליון ש"חבשנה!). נשיא אוניברסיטת חיפה לדוגמא מקבל 61,000 ש"חבחודש, סגנו מוכן ל"הסתפק" רק ב- 53,000 ש"חבחודש, והנתונים נכונים לגבי משכורות העתק באוניברסיטאות אחרות כמו: אוניברסיטת בן-גוריון ובר-אילן. נשיא הטכניון קצת יותר "צנוע" ומוכן להסתפק במשכורת בסך 50,000 ש"חבלבד! והמשנה לנשיא הטכניון משתכר "רק" 44,000 ש"ח. בכל אוניברסיטה ישנם לא מעט בכירים מאוד צנועים, המשמשים במשכורתם דוגמא "טובה" לדור העתיד כיצד להסתפק במועט של 50,000 ש"ח לחודש.
סיבה אחרת וגם אותה נזכיר, אינה קשורה באוניברסיטאות עצמן אלא בסדרי העדיפויות בתקציב המדינה. כאשר מוחקים הבנקים בהסכמתה ובהעלמת עין של המדינה עשרות מיליארדי שקלים של חובות אבודים לגד זאבי, פלד ודומיהם, ובכך מוותרת המדינה על מיסיה וכאשר המדינה ממשיכה ותומכת במגזר העסקי ובמגזר בעלי ההון בסכומים של מאות מיליארדי שקלים בכ- 5 שנים בלבד – יותר מכל התמיכה למגזר החרדי, הדתי וההתנחלויות – גם יחד, אין זה פלא שעבור הסטודנטים לא נשאר כלום. אגב לא רק עבורם!!!
וקצת על דילול אוכלוסיה בהצעות לביטול תקציב אבטחת האוטובוסים וביטול המענקים לחיילים המשוחררים ממשיך האוצר את מדיניות הרשעה שהחל בה עוד בנושא התרופות ואת מגמת דילול האוכלוסיה שלו. פעם אלה הם החולים שלא מקבלים תרופות מצילות חיים, פעם אלה ציבור הנוסעים בתחבורה הציבורית שנזנחים לגורל המפגעים. פה מקצצים בקצבאות המחייה הבסיסיות, שם מורידים שירותים חיוניים והיד עוד נטויה.
כנראה עם ישראל הפך לנטל על "קלקלני משרד האוצר", שהחליטו להעניש ולדלדל אותו ואת האזרחים שסרחו לשיטתם.
מדיניות זו החלה כאמור בקיצוצי קצבאות המחייה של נזקקי הביטוח הלאומי ונתמכי הסעד, נמשכה דרך מניעת התרופות לחולים קשים וסופניים, עברה דרך העורף המופקר והמוזנח במלחמה, המשיכה אל החיילים שנשארו ללא מיגון ואוכל וחזרה כאמור בהצעת תקציב 2007 שוב אל נזקקים והנתמכים שהם האזרחים העיקריים שחובשים את ספסלי התחבורה הציבורית.
ככה היא השיטה הקפיטליסטית והניאו ליברלית, כשהכושי עשה את שלו הגיע הזמן להפטר ממנו. והכי טוב לעשות את זה בסטייל ודרך קיצוצי התקציב. לחיי מדינת ישראל והקפיטליזם החזירי.
כפי שזה נראה כיום, שום דבר לא השתנה, ומדיניותה של ממשלת אולמרט–פרץ, היא המשכו של שלטון האימים הכלכלי של ביבי והליכוד. במקום להמשיך ולנהל מלחמה כנגד העם עדיף שהממשלה – ופרץ בעיקר - תשקיע את מאמציה ומשאביה בצמצום נזקי הטרור החברתי של ממשלות הימין.
