הירשזון - התלונן או שתתחפף

"עוקבים אחרי, מאיימים עלי ומנסים לפגוע בי ובמשפחתי כדי לסכל רפורמות במשק". בהצהרה מדהימה זו יצא שר האוצר אברהם הירשזון ב"פורום קיסריה" שהתקיים ב-21.6.06. בכל מדינה מתוקנת שבה הייתה מושמעת הצהרה מפתיעה שכזו, הייתה בוודאי נפתחת חקירה של רשויות החוק כדי לגלות מי העז לאיים על שר האוצר המכובד. ישראל, לכאורה, היא מדינה מתוקנת ועל כן פנה הירשזון ליועץ המשפטי לממשלה ושאל אותו מה עליו לעשות בעקבות האיומים האנונימיים האלה. היועץ, משפטן יבש ותכליתי, הסביר להירשזון כי על-מנת שניתן יהיה לפתוח בחקירה פלילית יש צורך שהשר יגיש תלונה בכתב. השר שמע את הנחיית היועץ המשפטי, אולי אפילו הקשיב להוראה - אבל לא עשה דבר פרט להצהרה ששחרר פרקליטו אלדד יניב - לשעבר היועץ המשפטי של מפלגת העבודה - כי התלונה תוגש בהקדם. בדיוק על-פי הנחיות היועץ המשפטי. מאז אותה "פצצת הסרחון" - כפי שהיטיב להגדיר את הפרשה העיתונאי אריה אבנרי - הירשזון לא עשה דבר מכל מה שהבטיח לציבור. הוא לא הגיש תלונה למשטרה בגין "איומים על חייו", הוא לא פנה בתלונה - לא בכתב ולא בעל-פה - ליועץ המשפטי לממשלה. הוא פשוט התעלם והתחמק מן המחויבות הציבורית והחוקית, שעל קיומה התחייב. ובינתיים? בינתיים, בהיעדר תלונה, אין איש חוקר: לא המשטרה, לא היועץ המשפטי לממשלה, ובוודאי לא התקשורת שאמורה להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה. חודשיים וחצי חלפו מאז הטיל הירשזון את הביצה המסריחה, כשהיא מצופה בספין תקשורתי. אם ההאשמה החמורה שהעלה הירשזון לא הייתה אלא משל, סיפור-סבתא מצוץ מן האצבע התקועה בנבכי דמיונו הפורה, או רק דבר כזב שלא היה ולא נברא - מן הראוי שהציבור יידע זאת. יידע וישפוט את השר - לשבט או לחסד. כטוב בעיניכם. אך אם אמת חמורה חשף השר, או אז מן הראוי שהמשטרה תפתח מיידית בחקירה פלילית כדי שיידע הציבור מי הוא זה ואיזה הוא האדם שהעז לאיים על הירשזון. כבוד השר הירשזון, אנא בטובך - הגש כבר את התלונה. אל תשאיר אותנו במתח מיותר. מקומם של פושעים שהעזו לאיים על שר בישראל הוא רק בכלא. אך אם בסך-הכל מצאת דרך מתוחכמת "לתחמן" את הציבור, "לעבוד עליו בעיניים", או במלים פשוטות: לשקר - אולי מרחב מחייתך ההולם חייב להיות הרחק משולחן הממשלה, הרחק מהשירות הציבורי. במקרה כזה אולי פשוט עדיף שתתחפף ותצא לנו מהעיניים.