עסקינן בערר שהגישו שכנים על החלטת הוועדה המקומית לתו"ב ירושלים לאשר שימוש חורג בשתי דירות מגורים סמוכות, לשתי מרפאות שיניים, למשך 10 שנים.
ועדת הערר קבעה כך: "נושא השימוש החורג בדירות מגורים למשרדים או קליניקות או שימושים אחרים אינו נושא שיש לגביו אחדות דעים בפסיקה ובכלל.
"...אין לקבוע כלל אחד וכוללני בסוגיה זו, אלא יש לאזן בין האינטרסים השונים ולבחון כל מקרה ומקרה לגופו של עניין לפי נסיבותיו, שכן יש חשיבות עצומה לנסיבות, להגדרת הייעודים השימושים והתכליות שבתוכנית החלה על המקרקעין, לאופי הבניין, מס' המתנגדים, אופי הסביבה, אופי השימוש, מצב הבניין והחניות, ועוד ועוד שיקולים משיקולים שונים.
"...יש גם לקחת בחשבון את עמדתה של הרשות המקומית, וועדת הערר לא תמהר להתערב בהחלטתה, אשר משקפת לעיתים מדיניות מסוימת או מדיניות כללית, כל עוד מדובר בהחלטה סבירה המביאה בחשבון את מכלול השיקולים.
לגופו של עניין, ועדת הערר אישרה את השימוש החורג מהנימוקים ש"אף כי אין חולק כי מדובר בשימוש חורג מהיתר, הרי שניתן לקבל השראה מכוונת התוכנית [החלה על המקרקעין - ש.מ.ב] לאפשר לבעלי מקצועות חופשיים כמו גם אמנים לעסוק בעיסוקם זה גם באזורי מגורים."
זאת ועוד, בשל רעש הרחוב, האוטובוסים והפעילות המסחרית המתקיימת גם בשעות הערב לא ניתן לטעון כי המרפאות גורמות למטרדי רעש. על כן, בשימוש המבוקש אין משום שינוי אופי הסביבה או סטייה היכולה להיחשב כסטייה ניכרת. בנוסף קבעה הוועדה כי הבניין מתאים לפעילות זו כאשר שימש למרפאות, משרדים ושימושים שונים במשך שנים, יש בו די מקומות חניה ומרבית בעלי הזכויות בדירות אינם מתנגדים לניהול המרפאות במקום.
עם זאת קיצרה ועדת הערר את השימוש החורג ל- 5 שנים וקבעה כי "התקופה שקבעה הוועדה המקומית היא תקופה ארוכה מאד, במיוחד במדינת ישראל ובעיר ירושלים... תקופה ארוכה מעין זו אינה מאפשרת מעקב ובקרה של הוועדה המקומית אחר קיום התנאים המוקדמים לשימוש החורג. קיומם של התנאים בהיתר, והקפדה על קיום התנאים, צריך שיהוו שיקול מכריע אם מתבקשת הארכה של השימוש החורג.
"התקופה הארוכה אינה מאפשרת מעקב ובקרה הקשורים גם בשינוי נסיבות אחרות כגון תוכניות חדשות..., שינויים בתנועה, שינויים באופי הרחוב, שינויים בהרכב הדיירים בבניין ועמדתם באשר לשימוש החורג ועוד שינויים המתרחשים עם הזמן...".
------------------------------------------------------
ערר 219/05 פלוני ואח' נ' הוועדה המקומית לתו"ב ירושלים ואח'. ניתן ביום 11.7.06 בוועדת ערר מחוז ירושלים. מ"מ יו"ר: עו"ד איל מאמו.